בש"פ 5459/13 מדינת ישראל נ. טרודי מעדד

המשיב שבפניי שוהה מזה 12 חודשים במעצר בגין כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה חמורה בעקבות סכסוך משפחתי. כל עדי התביעה נשמעו, וניתן לומר כי התסקיר שהוגש בעניינו של המשיב חיובי. עם זאת, החלופות שהוצעו בעניינו לא היו אופטימאליות.

לסופו של יום החליט בית המשפט המחוזי בחיפה בהחלטתו מיום 5.8.13 להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בעיר אילת. אציין כי החלופה בעיר אילת לא נקבעה חלילה סתם כך, וביהמ"ש היה ער לטרונייתו של ראש עריית אילת ולבקשתו כי אילת לא תהפוך לעיר מקלט לצורך חלופות מעצר. העיר אילת נקבעה כחלופת מעצר מאחר שהמשיב עבד משך כ- 5 שנים

באילת אצל המפקח המוצע.

הערר של המדינה שבפניי, מקורו בכך שהחלופה שהוצעה אינה אופטימאלית בהתחשב בכך שהמפקח המוצע, שאמור גם להעסיק את המשיב תחת השגחתו ופיקוחו, הוא בעל עבר פלילי (משנת 1994) ונראה כי לא מסר את כל הפרטים הנוגעים לעברו לשופט שפירא אשר דן בהליכי המעצר בגלגוליהם הקודמים.

אכן, אין מדובר בחלופה אופטימאלית. עם זאת, אני סבור כי אין מקום להתערב בשיקול דעתו של ביהמ"ש קמא אשר איזן בין השיקולים השונים המצריכים לעניין. בין שיקולים אלה יש לקחת בחשבון את חלוף הזמן (כאמור המשיב שוהה מזה כשנה במעצר); את העובדה שכל עדי התביעה נשמעו; את העובדה כי הושגה ככל הנראה סולחה בין הצדדים (עדי התביעה אף הוכרזו כעדים עוינים במהלך המשפט); ואת התסקיר החיובי של שירות המבחן, ממנו למדתי כי המשיב אף משמש חונך או תומך של עצורים אחרים.

אשר על כן, אני דוחה את הערר ומורה על שחרורו של המשיב בתנאים שנקבעו ע"י ביהמ"ש קמא ובהתקיימותם של תנאים אלה.