בש"פ 5469/15 עיסא אבו רמאדן נ. מדינת ישראל

1.

בהחלטתי מיום 4.6.2015 (בש"פ 3717/15) קיבלתי את טענתו של העורר כי יש להורות בנסיבות העניין על עריכת תסקיר מעצר בעניינו, על מנת לבחון אם ישנה חלופת מעצר קונקרטית שהינה הדוקה דיה על מנת ליתן מענה למסוכנות הנשקפת ממנו. יודגש, כי בהחלטתי זו ציינתי כי אין בה כדי להביע דעה בשאלה אם לאחר שיוגש תסקיר מעצר תהיה הצדקה לשחררו לחלופת מעצר כזו או אחרת.

2.

מתסקיר המעצר שנערך לעורר ביום 22.6.2015 עולה כי רישומו הפלילי מצביע על ארבע הרשעות פליליות בין השנים 1983 ל-2011. כמו כן לעורר עבירות תעבורה רבות. כן עולה מהתסקיר כי העורר מודע לחומרת התנהגותו ולסיכון הגבוה אשר טמון בה. שירות המבחן בחן את חלופת המעצר שהוצעה (מעצר בית מלא בפיקוח אשתו ובתו ובסיוע שני חתניו ושכנו), התרשם מרצינות אשת העורר וממודעותה לתפקיד שהיא מוכנה ליטול על עצמה, ומהיות המפקחים המוצעים אנשים ראויים לתפקידם. כן ציין השירות כי להערכתו נשקפת מהעורר רמת סיכון נמוכה להישנות העבירה. השירות המליץ לשחרר את העורר לחלופת המעצר המוצעת בתוספת איזוק אלקטרוני.

3.

בית המשפט קמא לא ראה לנכון לשנות מהחלטתו מיום 19.4.2015 ושב והעריך כי העורר הינו אדם מסוכן, כשעברו הפלילי תורם למסוכנותו. משכך, קבע בית המשפט קמא כי אין מקום לשחרור העורר לחלופת מעצר.

4.

העורר טוען כי החלופה שנבחנה על ידי שירות המבחן הינה חלופה ראויה שיש בה כדי לאיין את מסוכנותו, וכי יש מקום לקבל את המלצת שירות המבחן לשחרורו לחלופה שהוצעה.

5.

המשיבה טוענת כי אין הצדקה לקבלת הערר. לשיטתה, מסוכנותו של העורר והחשש להימלטותו (המועצם מאי הציות להוראות השוטרים שקראו לו לעצור ונסיון ההמלטות מהם) מצדיקים מעצר עד תום ההליכים.

6.

לאחר ששמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים ומשהשתכנעתי כי מעצר בפיקוח אלקטרוני יאפשר את השגת תכלית המעצר אני מחליט לקבל את הערר ומורה על כך שהעורר יימצא במעצר מלא בפיקוח אלקטרוני בביתו, בהתאם להוראת סעיף 22ב(א) לתיקון מס' 11 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ובפיקוח ארבעת המפקחים המוזכרים בתסקיר שירות המבחן, זאת בכפוף להתקיימות כל התנאים המגבילים שלהלן:

א.

העורר יהיה נתון במעצר בית מלא בביתו כשבכל עת יימצא עמו לפחות אחד מארבעת המפקחים (אשתו עזיזה, בתו אמנה, וחתניו – מר האני ומר בלאל).

ב.

העורר יהיה נתון באיזוק אלקטרוני.

ג.

העורר יפקיד במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו פקדון מזומן בסך 30,000 ש"ח ויחתום על ערבות עצמית בסך 50,000 ש"ח.

ד.

כל אחד מארבעת המפקחים יחתום אף הוא על ערבות אישית בסך 50,000 ש"ח.

ה.

השחרור לחלופת המעצר יתאפשר רק לאחר ביצוע האמור בס"ק ב', ג', ו-ד' לעיל.