בש"פ 5469/21 מדינת ישראל נ. מחמוד סלאיימה

1.

לאור הסכמת בא-כוח המשיב, מוארך בזאת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 16.08.21, או עד למתן פסק-דין בעניינו בת"פ 39843-11-20, בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

2.

בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, אבקש לציין כי התיק קבוע להוכחות בבית המשפט המחוזי למועד בודד ליום 24.11.2021. בדיון שנערך בפניי לא הוברר מדוע נקבע אך מועד יחיד לשמיעת ההוכחות בשעה שמדובר בתיק שבו צפויים להעיד עדים רבים, ומדוע מועד זה נקבע לתאריך שיחול רק בעוד למעלה מתשעים יום מהיום.

3.

לא למותר לשוב ולציין את החשיבות הרבה שבניהול הליך פלילי באופן רציף, במיוחד במקרים שבהם הנאשם מצוי במעצר עד תום ההליכים. כך, נקבע באופן מפורש בסעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 כי: "כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא , זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך" (ההדגשה הוספה, י.ו.).

4.

על החשיבות בהקפדה על שמיעה רציפה ומהירה של ההליך הפלילי עמד השופט (כתארו אז) א' גרוניס :

"עצם העובדה שתלוי הליך פלילי מעל ראשו של אדם עלולה להוות נטל נפשי, במיוחד אם ההליך נמשך ונמתח לאורך תקופה ארוכה. הדבר אף עלול לפגוע בתפקודו של הנאשם לאורך זמן, בהתנהלותו היומיומית ובעסקיו. הבעיה חמורה פי כמה וכמה בסיטואציה בה הנאשם עצור עד תום ההליכים" (ע"פ 4865/09 פלדמן נ' בית משפט המחוזי תל אביב , פסקה 8 (9.7.2009)).

5.

על רקע האמור, ובהיעדר טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, על בית המשפט המחוזי לעשות כל מאמץ להקדים את מועד ההוכחות הראשון שנקבע, וכן לקבוע מועדים נוספים לשמיעת ההוכחות. מובן מאליו כי אין באמור כדי להטיל ספק בעומס המוטל על יומנו של בית המשפט המחוזי, ואולם בנסיבות שנוצרו ראוי לפעול כאמור לעיל.

6.

הצדדים יגישו בקשה משותפת לבית המשפט המחוזי להקדמת מועד ההוכחות ולקביעת מועדים נוספים ויצרפו לבקשה העתק החלטה זו.