פרטי ההליך
בית המשפט העליון
בש"פ
5473/98
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המערער
:
גמל עבד אל חכים
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית-המשפט המחוזי
בבאר-שבע
מיום 20.8.98 בב"ש 21165/98
שניתנה
על-ידי כבוד השופט ח' עמר
תאריך
הישיבה: ט"ז באלול תשנ"ח (7.9.98)
בשם
העורר: עו"ד רוני גורסקי
בשם
המשיבה: עו"ד אופירה דגן
החלטה
ערר זה אין בו כל מאומה.
העורר עומד לדין לפני בית-משפט השלום באילת בעבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי. בית-משפט השלום הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, ועררו לבית-המשפט המחוזי נדחה. הערר שלפני הוא על החלטתו של בית-המשפט המחוזי.
בא-כוח העורר טען בשפה רפה על שאלת קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת לעורר; ובצדק טען אך בשפה רפה. העורר נתפס flagranti delicto , וטענות שבפיו תישמענה לעת משפטו.
את עיקר טיעוניו ריכז בא-כוח העורר בעתירה לחלופת מעצר, ואולם גם בטיעונים אלה לא מצאתי ממש. הלכה מאז-ומכבר היא, כי העוסקים בסמים ייעצרו עד תום ההליכים, וכי בהעדר נסיבות חריגות ויוצאות-דופן לא יורה בית-משפט על חלופת מעצר. טעם הדבר הוא, בין השאר, שסחר בסמים יכול שייעשה גם ממקום של חלופת-מעצר, והחשש כי ימשיך ויהיה סחר בסמים הינו חשש-של-ממש. השאלה אינה אלא אם התקיימו בעורר שלפניי אותן נסיבות יוצאות דופן או מיוחדות.
טוען בא-כוח העורר כי העורר אינו אלא עוסק זעיר בסם - אין הוא משתייך למשפחת הכרישים והלווייתנים - וכי מדובר בענייננו בכמות זעירה של סם, קרוב ל4- גרם הירואין. יתר-על-כן: לעורר אין הרשעות קודמות בנושא סמים וגם גורם זה ראוי שיעמוד לזכותו.
טענות אלו אינן מקובלות עלי ולא מצאתי בהן אותם טעמים מיוחדים וחריגים לשיחרור בערובה. אם אין די בכך, הינה לעורר רשימת הרשעות לא-קצרה בעבירות של גניבה, בריחה ממישמורת חוקית, תקיפה בתנאים מחמירים, איומים ואף החזקה ושימוש בסמים מסוכנים. אכן, הרשעותיו הינן לפני שנים לא-מעטות, אך בהצטרפן לעבירה שלפנינו די בהן כדי להוציא את העבירה בה הוא מואשם מגדר העבירות שראוי להורות על חלופת מעצר בעניינן (גם לו אמרנו שניתן וראוי היה להורות על חלופת מעצר).
הערר נדחה.
היום, ט"ז באלול תשנ"ח (7.9.98)
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98054730. G01