החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 5477/10 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · מניין תקופת תשעת החודשים לתנאי שחרור קטין בעבירהערר על החלטת בית המשפט המחוזי בערכאת ערעור על החלטת בית משפט השלום

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

הערר נדחה. בית המשפט קבע כי מניין תשעת החודשים לפי סעיף 10י"ד(א) לחוק הנוער מתחיל ממועד השחרור בתנאים ולא ממועד המעצר. המחוקק לא הביע כוונה כזו בתיקון 14, ולכן אין להרחיב את הסעיף בפרשנות.

העובדות

קטין הועמד לדין בעבירה ושוחרר בתנאים מגבילים, ובהם איסור יציאה ממקום מגורים. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי קבעו כי סעיף 10י"ד לחוק הנוער קובע מועד לסיום התנאים, בהפניה לסעיף 48(א)(9) לחוק סדר הדין הפלילי. המבקש ביקש לשנות מפרשנות זו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם מניין תקופת תשעת החודשים שבסעיף 10י"ד(א) לחוק הנוער מתחיל ממועד מעצרו של הקטין או ממועד שחרורו בתנאים?

הלכות

  1. 1

    מועד תחילת מניין תשעת החודשים הוא מיום השחרור בתנאים ולא מיום המעצר, ואין להרחיב את הוראת הסעיף בדרך של פרשנות יצירתית.

    ״לו ביקש המחוקק להתחיל את מניינם של תשעת החודשים מיום מעצרו של הקטין ולא מיום שחרורו בתנאים, היה טורח לעשות זאת במפורש בתיקון מס' 14״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • חוק הנוער
  • תשעת החודשים
  • איסור יציאה ממקום מגורים
  • קטין
  • מעצר
  • פרשנות
  • תיקון מס' 14

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

5477/10

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

העורר:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי

בחיפה מיום 15.7.10 ב-ע"ח 11715-07-10, שניתנה על ידי כבוד השופט א' טובי

תאריך הישיבה:

י"א באב התש"ע

(22.7.10)

בשם העורר:

עו"ד יוסי טורס

בשם המשיבה:

עו"ד נעמי לולב

החלטה

בערר שבפני נתבקשתי לשנות מפרשנותן של שתי ערכאות קמא לעניין מניין תקופת תשעת החודשים הנזכרת בסעיף 10 י"ד(א) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי קבעו כי סעיף 10י"ד קצב מועד לסיומם של תנאים שנקבעו לשחרורו של קטין בעבירה, תוך הפנייה לסעיף 48(א)(9) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (איסור יציאה ממקום מגורים במשך כל היממה או חלק ממנה).

מקובלת עלי השקפתם של שני השופטים המלומדים שנדרשו לעניין, לאמור, לו ביקש המחוקק להתחיל את מניינם של תשעת החודשים מיום מעצרו של הקטין ולא מיום שחרורו בתנאים, היה טורח לעשות זאת במפורש בתיקון מס' 14, התשס"ח-2008, ומשנמנע מכך אין להרחיב את הוראתו של הסעיף בדרך של פרשנות, יצירתית ככל שתהיה.

אי לכך, הערר נדחה.

ניתנה היום, י"א באב תש"ע (22.7.10).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עח 11715-07-10

הלכות

  1. 1מועד תחילת מניין תשעת החודשים הוא מיום השחרור בתנאים ולא מיום המעצר, ואין להרחיב את הוראת הסעיף בדרך של פרשנות יצירתית.