בש"פ 5477/19 מוסטפא אסד נ. מדינת ישראל

מונחתת בפניי בקשה למתן רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (עמ"ת 34481-07-19, כב' השופט ד' בן-טולילה ) אשר הורתה על מעצרם של המבקשים עד לסיום ההליכים המשפטיים, תוך ביטול החלטת בית משפט השלום (מ"ת 29175-06-19, כב' השופט א' דורון ) להורות על שחרור השניים למעצר בית במקום מגוריהם, בתוספת תנאים נוספים. נגד המבקשים, ואדם אחר נוסף, הוגש כתב אישום המכיל תשעה אישומים ומייחס להם עבירות רכוש. למבקש 1 מיוחסים כל תשעת האישומים ואילו למבקש 2 מיוחסים אישומים 4-9.

1.

בית משפט השלום ציין בהחלטתו את דבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר אך העניק משקל להערכה החיובית שהייתה לו כלפי הערבים, הדגיש כי מדובר בעבירות רכוש, והמליץ לשלבם בהליך טיפולי נוכח גילם הצעיר והיעדר עבר פלילי. לעומת זאת, בית המשפט המחוזי הדגיש את ההמלצה של שירות המבחן אשר סבר כי אין להורות על שחרורם ואת גורמי הסיכון העולים מטיב עבירות הרכוש, לרבות שמדובר בכנופיה של מספר אנשים.

2.

כתב האישום מתאר את העובדות הבאות, שהוכחו לכאורה, לגבי המבקשים. במספר אירועים שונים גנבו השניים, תוך קשירת קשר עם אחרים אשר חלקם שוהים בלתי חוקיים, ציוד חקלאי לרבות טרקטורים, עגלות נגררות וכלי עבודה. בנוסף, במקרה אחר קשרו השניים קשר עם אדם נוסף המואשם באותו כתב אישום וגנבו כלי רכב מסוג טרקטורון. אכן עסקינן בעבירות רכוש שלא מקימות עילת מעצר כשלעצמן. אך מוסכם עליי, כפי שלא הייתה מחלוקת בהליך קמא, שהמסוכנות לכאורה, שנוצרה מהנסיבות של פעילות עבריינית רבת היקף, עשויה להקים עילת מעצר.

3.

בהינתן אלה יש לעבור לסוגיית החלופה אשר מצוות המחוקק היא לתור אחריה היה ובכוחה להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת. שירות המבחן אכן התרשם לחיוב מהערבים אך ביחס למבקש 1 קבע כי הוא נעדר גבולות פנימיים להתנהגותו ואף מגמיש גבולות בהתאם לצרכיו האישיים. ביחס למבקש 2 צוינו קשייו להפעיל שיקול דעת בעניין בחירותיו והתנהלותו וכי הוא נעדר כלים להתמודד מול פיתויים, במיוחד בכל הקשור להשגת כסף קל. לגבי שני המבקשים הודגש על ידי שירות המבחן כי הם נעדרי הרשעות קודמות אך התסקיר הסתייג מהחלופה שהוצעה אשר מחזירה כל אחד מהשניים למקום מגוריו טרם מעצרו, דבר אשר על רקע הנסיבות יקשה שהחלופה תהיה מתאימה.

אכן, המקרה מגלה פנים לכאן ולכאן. אך לנוכח עילת המעצר יש לדרוש תנאי שחרור שעל פניהם מהווים מענה למסוכנות שעשויה להתעורר מעצם שחרורם. לא מדובר במדע מדויק ואין בטחון מלא באף חלופה אך בענייננו נראה ששירות המבחן הצביע על קשיים של ממש בחלופות שהוצעו. אכן המלצת שירות המבחן לא מחייבת את בית המשפט, אך במקרה זה מסקנותיו תואמים את נסיבות העושה והמעשה לכאורה. ודוקו, אין בכך לשלול האפשרות שחלופה אחרת, בין היתר במקום שאינו מקום מגוריהם, יבטיח טוב יותר את היעילות של מנגנון החלופה. יש להיזהר מקביעת כלל גורף במקרים מסוג זה, שכאמור בעל מאפיינים לשני הכיוונים, אך בתמונה הכוללת נראה שהחלופה שהוצעה אינה מתאימה. מטעם זה, החלטתי שלא להעניק רשות ערר בגלגול שלישי.

4.

סוף דבר, הבקשה נדחית.