בש"פ 5490/12 עומר בר נ. משטרת ישראל

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור פסלות. המדינה מתנגדת לבקשה, ועמדתה מקובלת עליי. שלושה נימוקים עיקריים למסקנתי: ראשית , פרק הזמן הקצוב בדין להגשת הליך מסוג זה קצר ביותר, ולא בכדי. "במועדים אלו – הקצרים מן המקובל לערעור או לרשות ערעור בעניינים אחרים – ניתן ביטוי לחשיבותו של הליך הפסלות כיורד לשורש ההליך, וכן לחשיבות ההכרעה המהירה בו שתסיר כל עננה באשר לאובייקטיביות השיפוטית" (יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 338 (2006)). שנית , טענתו היחידה של המבקש – המיוצג על-ידי עורך-דין – היא שביום 8.7.2012, קרי ביום האחרון להגשת ההליך, הוא שלח את ההליך בדואר רשום "24", אולם רשות הדואר לא מילאה את התחייבותה. דא עקא, שאישור המשלוח המצורף הוא לפרקליטות המדינה, ולא לבית המשפט העליון. שלישית , למקרא בקשת הפסלות (הלאקונית), החלטת בית המשפט קמא והודעת הערעור, נראה על פני הדברים כי סיכויי ההליך גופו נמוכים וזאת בלשון המעטה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.