פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
5514/21
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
עלאא טבראני
בקשה (ראשונה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
ד' באלול התשפ"א (12.8.2021).
בשם המבקשת:
עו"ד קרן רוט
בשם המשיב:
עו"ד משה גלעד
החלטה
1.
בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), החל מיום 17.8.2021, או עד למתן פסק דין בת"פ 45388-11-20 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.
רקע והליכים קודמים
2.
ביום 18.11.2020 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד המשיב. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 14.10.2020 רכב המשיב על אופניים חשמליים בעיר העתיקה בעכו, כאשר מאחוריו רכב על האופניים קטין בן 16, וכאשר לכידון האופניים מחובר תיק ובו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל גדול מ-979 גרם ועוד חומר שנועד לערבוב עם הסם המסוכן במשקל גדול מ-658.3 גרם. המשיב והקטין רכבו לכיוונם של שוטרים אשר היו במהלכו של סיור רגלי. משהבחין המשיב בשוטרים, חזר לאחור ופנה במהירות לסמטה סמוכה. השוטרים, אשר חשדם התעורר נוכח התנהגות המשיב, החלו לדלוק אחריו. בסמטה מסר המשיב את האופניים לקטין והורה לו להבריח את האופניים עם התיק המכיל את הסם המסוכן וחומר הערבוב מפני השוטרים, ונעמד בסמטה תוך שהוא חוסם את דרכו של אחד השוטרים ולא מאפשר לו להמשיך את מרדפו אחר הקטין.
בגין מעשים אלו יוחסו למשיב עבירת החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין.
3.
בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. הדיון בבקשה נדחה פעמיים בשל בקשת הסנגור, שטען שעליו לקבל את חומר החקירה וללמוד אותו. בסופו של דבר, הדיון בבקשה התקיים ביום 10.12.2020, ובמהלכו הסכים המשיב לקיומן של עילת מעצר וראיות לכאורה וכן למעצרו עד תום ההליכים נגדו, וזאת בכפוף לשמירת זכותו להציע חלופת מעצר ולפנות בבקשה לעיון חוזר בהתאם לממצאים שיעלו בהמשך. בהחלטה שניתנה בסיום הדיון, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו תוך שמירת זכותו של המשיב לפנות בבקשה לעיון חוזר בנדון בעתיד (מ"ת 45406-11-20; כב' השופט נ' סילמן ).
4.
אשר למהלך הדיונים וקצב התקדמות ההליך העיקרי המתנהל נגד המשיב – מהבקשה עולה כי עד כה התקיימו שישה דיוני הוכחות שבמסגרתם נשמעה עדותם של 24 עדי תביעה, וכי לעת הזו קבועים שלושה דיוני הוכחות נוספים.
טענות הצדדים
5.
המבקשת טוענת כי נשקפת מן המשיב מסוכנות גבוהה, וזאת, בראש ובראשונה, בגין המעשים המיוחסים לו בכתב האישום – החזקת כמות גדולה של סם מסוכן וניסיון להכשיל שוטר במילוי תפקידו. המבקשת מוסיפה ומדגישה כי עבירות אלו אף מקימות חזקת מסוכנות מכח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים. לבסוף, נטען כי מסוכנות המשיב נלמדת אף מעברו הפלילי, הכולל 14 הרשעות קודמות, לרבות בעבירות סמים חמורות, אלימות ונשק, בגינן ריצה עונשי מאסר ארוכים. על רקע האמור, ועל רקע התקדמות ההליך העיקרי, נטען כי יש להיענות לבקשה.
6.
בדיון שנערך לפניי ביום 12.8.2021 התנגד המשיב לבקשה, וטען כי בשלב הנוכחי נקודת האיזון בין האינטרסים השונים השתנתה באופן המצדיק את שחרורו של המשיב ממעצר. עוד נטען כי היו דחיות רבות של דיוני ההוכחות לאורך ההליך העיקרי, וכי קצב התקדמות התיק אינו משביע רצון. לחילופין טען המשיב, כי יש להורות על עריכת תסקיר מעצר בעניינו, וזאת בין היתר בשל חלוף הזמן מאז מעצרו.
דיון והכרעה
7.
לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טענות באי כוחם של הצדדים במסגרת הדיון שהתקיים לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
8.
כידוע, במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, בית המשפט נדרש לאזן בין חירותו של הנאשם לבין שמירה על ביטחון הציבור ותקינות ההליך הפלילי. בתוך כך, על בית המשפט לשקול, בין היתר, את משך שהותו של הנאשם במעצר; את קצב התקדמות ההליך המתנהל בעניינו והצפי להתמשכותו; את חומרת העבירות המיוחסות לנאשם; את רמת המסוכנות הנשקפת ממנו לביטחון הציבור; וכן, את החשש משיבוש הליכי משפט ומהימלטות הנאשם מאימת הדין (ראו למשל: בש"פ 5240/21 מדינת ישראל נ' אוחנה , פסקה 5 (5.8.2021); בש"פ 4084/15 מדינת ישראל נ' דלו , פסקה 8 (25.6.2015); בש"פ 4983/21 מדינת ישראל נ' פרג , פסקה 20 (11.8.2021)). ככל שתקופת המעצר מתארכת, כך ייטה האיזון לטובת העדפת חירות הנאשם. בהתאם, על בית המשפט לשוב ולבחון לאור השיקולים האמורים את האפשרות להשיג את מטרות המעצר באמצעות חלופה (ראו למשל: בש"פ 2237/19 מדינת ישראל נ' פלונית , פסקה 8 (3.4.2019); בש"פ 10223/05 מדינת ישראל נ' נדב , פסקה 8 (15.11.2005)).
9.
יישום אמות המידה הללו בנדון מוליך למסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על הארכת מעצרו של המשיב.
10.
כפי שציינה המבקשת, המסוכנות הנשקפת מהמשיב גבוהה, והדבר נלמד בראש ובראשונה מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום. המשיב מואשם בעבירה של החזקת סם מסוכן, בכמות גבוהה, אשר מקימה חזקת מסוכנות על-פי חוק. ככלל, נקבע כי נאשמים בעבירות סמים לא ישוחררו לחלופות מעצר אלא בנסיבות חריגות (ראו: בש"פ 1567/12 כהן נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (7.3.2012) ;
בש"פ 5693/16 זגה נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (24.7.2016); השוו:
בש"פ 1362/18 מדינת ישראל נ' אזולאי , פסקה 10 (22.2.2018)). בנוסף לכך, העבירה המיוחסת למשיב נעברה בנסיבות המערבות קטין והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. נראה כי אין צורך להכביר במילים על המסוכנות הגבוהה הנלמדת ממעשים אלו.
בנוסף לאמור, המסוכנות המיוחסת למשיב גוברת אף לנוכח עברו הפלילי המכביד (לחובת המשיב 12 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, סמים ונשק, ועונשי מאסר ממושכים).
11.
יתר על כן, מדובר בבקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב מעל לתשעה חודשים, ונראה כי בשלב זה קצב התקדמות ההליך משביע רצון. כאמור, עד כה התקיימו שישה דיוני הוכחות, במסגרתם העידו עדי תביעה רבים, ושלושה דיוני הוכחות נוספים צפויים להתקיים עד ליום 2.11.2021.
12.
נוכח האמור לעיל, לא מצאתי כי נקודת האיזון נוטה לטובתו של המשיב בשלב הזה, אף לא לעניין הוראה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו, ועל כן דין הבקשה להתקבל.
13.
סיכומו של דבר, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, אשר מניינם יחל מיום 17.8.2021, או עד למתן פסק דין בענייננו בת"פ 45388-11-20 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.
ניתנה היום, ז' באלול התשפ"א (15.8.2021).
ש ו פ ט ת