פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
5520/15
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
העורר:
מיכאל אפרתי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בבאר-שבע במ"ת 43057-05-15 מיום 1.8.2015, שניתנה על-ידי כב' השופטת ג'
לוין
בשם העורר:
עו"ד משה מרוז;
עו"ד איתי כהן
בשם המשיבה:
עו"ד עילית מידן
החלטה
בפתח הדיון שלפני הודיע בא כוח העורר, לאחר ששמע את הערות בית המשפט, כי ביכולת העורר לעבות את חלופות המעצר שהוצעו ושנבחנו על-ידי שירות המבחן, בין היתר על-ידי הוספת מפקחים שטרם נבחנו על-ידי שירות המבחן או על-ידי הערכאה הדיונית. כן הועלתה אפשרות שהעורר יהיה נתון באיזוק אלקטרוני.
עיון בתסקירי המעצר מהתאריכים 7.7.2015 ו-19.7.2015 מלמד כי המפקחים שהוצעו על-ידי העורר הינם אנשים ראויים. ואולם, שירות המבחן התרשם כי יש ספק אם יהיה ביכולתם לצמצם את רמת המסוכנות הנשקפת מהתנהגותו של העורר ומקשריו עם עוברי חוק, בין היתר בהתחשב בעבירות המיוחסות לו במקרה דנן ובעברו הפלילי.
לצד זאת, שירות המבחן לא התעלם מדברי העורר, מהם עולה כי הוא עושה מאמצים להתרחק מעוברי חוק וציין כי בדיקות שמסר למרכז מתדון באשדוד, לצורך בדיקת גילוי ממצאי סם בחודש מאי 2015, נמצאו נקיות משרידי סם.
אף על פי כן, לא ניתן גם להתעלם מכך ששירות המבחן הביע חשש לשלומו של העורר מצד גורמים עברייניים.
לאחר ששמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים, הָחלטתי היא כדלקמן:
א.
העורר יציג לפני שירות המבחן חלופת מעצר "מעובה" וזו תיבחן על-ידי השירות.
ב.
תסקירו העדכני של שירות המבחן יונח לפני בית המשפט המחוזי הנכבד עד יום ב' ה-21.9.2015, וזה יבחן אותו ויכריע – לפי מיטב שיקול דעתו – אם יש בו, בנסיבות המקרה דנן, כדי להוות מענה חלופי הולם למעצר מאחורי סורג ובריח.
אשר על כן, הערר נדחה בכפוף לאמור לעיל.
ניתנה
היום, ג' באלול התשע"ה (18.8.2015).
ש ו פ ט