פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
5524/00
בפני:
כבוד
השופט י' אנגלרד
העורר
:
אוסמה
חפאג'ה
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על שתי החלטות שניתנו בבית המשפט
המחוזי
בתל-אביב, האחת מיום 20.6.2000 בתיק
ב"ש
91012/00 שניתנה על ידי כבוד השופט
ש'
טימן, והשניה בקשה לעיון חוזר בתיק
ב"ש
91460/00
תאריך
הישיבה: ו' באב תש"ס (7.8.2000)
בשם
העורר: עו"ד שי וולשטיין
בשם
המשיבה: עו"ד תמר פורוש
החלטה
1.נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו שוד בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז1977-) והדחה בחקירה (עבירה לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין). על פי המיוחס לו בכתב האישום, הגיע העורר עם שני אנשים אחרים לדירתו של המתלונן, וביצע בצוותא עמם שוד אלים שבמהלכו הצמיד אולר לגרונו של המתלונן וגנב את כספו. בתום השוד, איים העורר על המתלונן כי אם יגיש תלונה במשטרה - ייהרג. אחד השותפים לא נתפס ונגד האחר שהוא קטין, הוגש כתב אישום בפני בית-משפט השלום לנוער בתל-אביב.
2.העורר נעצר עד לתום ההליכים, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהחלטה מפי השופט ש' טימן. הדיון בבית המשפט המחוזי נסב סביב שאלת קביעתה של חלופת מעצר. כחלופה, הוצע שילובו של העורר בקהילה הטיפולית מלכישוע. בית המשפט המחוזי שלל חלופה זו. בנימוקיו, ציין בית המשפט כי במקרה דנן, שבו אדם מכור לסמים מבצע שוד אלים כדי להשיג מאה שקלים וזוג אופניים ומנסה להניא את המתלונן באיומים מלהתלונן במשטרה - במקרה כזה רק מעצר עשוי לשמור על בטחון הציבור ועל בטחון המתלונן. בית המשפט המחוזי מצא כי אין במוסד הגמילה משום אבטחה מספקת מפני מסוכנותו של העורר.
3.בפני בית המשפט המחוזי העלה ב"כ העורר את הטענה כי קיימים סיכויים של ממש כי שותפו של העורר ישוחרר בקרוב לחלופת מעצר. ואמנם, בית המשפט המחוזי היה מוטרד מן האפשרות לאפליה בין שותפי המעשה. לכן, הוא ציין בהחלטתו כי במקרה ושותפו לפשע של העורר ישוחרר, יוכל הסניגור לפנות בבקשה לעיון חוזר בשל שינוי נסיבות.
4.ואכן, כעבור זמן לא רב פנה ב"כ העורר בבקשה לעיון חוזר בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בטענת אפלייה. זאת, לאחר שהתברר כי שותפו לפשע, הקטין, שוחרר לחלופת מעצר. בית המשפט המחוזי, מפי השופט דוויק עמיחי, דחה את טענת האפלייה בנימוק כי מצבו של השותף שונה, דבר המצדיק את ההבחנה בין השניים. בעניין זה ציין בית-המשפט את העובדה כי השותף הוא קטין וכי קיימים לגביו שיקולי שיקום מיוחדים. כשיקול נוסף צוין, כי לא קיים מעון נעול לקטינים בני מיעוטים.
5.לפניי, חזר ב"כ העורר על טענת האפלייה. מנגד, הצביעה ב"כ המדינה על החשש לשיבוש הליכים מצד העורר, על הסכנה הנשקפת למתלונן ועל חלקו הגדול יותר של העורר במעשה העבירה.
6.לאחר שמיעת טיעוני בעלי הדין ועיון בחומר המצוי בתיק, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטותיו של בית-המשפט המחוזי. לא השתכנעתי כי יש בשחרורו של השותף הקטין משום פגיעה בשוויון בין הנאשמים וזאת מן הנימוקים שפורטו על ידי בית-המשפט המחוזי.
אי-לכך הערר נדחה.
ניתנה היום, ז' באב תש"ס (8.8.2000).
ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00055240.
Q02
/שב