החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 5530/10 מדינת ישראל נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: התקבל
מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכים בעבירות מין בתוך משפחהבקשה שנייה להארכת מעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים)

בית המשפט דן בבקשה שנייה של המדינה להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעבירות מין שביצע בבתה של המתלוננת. בית המשפט קבע כי קצב ניהול המשפט סביר נוכח העומס בערכאות, וכי מסוכנות המשיב מוכחת. לפיכך הוארך המעצר בתשעים ימים או עד מתן פסק הדין, לפי המוקדם.

העובדות

המשיב התגורר בביתה של מ' בין 2001 ליולי 2009. נגדו הוגש כתב אישום בעבירות מין ובעבירות אלימות שביצע בבתה הקטינה. המשיב נעצר עד תום ההליכים בדצמבר 2009, ורוב עדי התביעה כבר נשמעו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בעבירות מין שביצע בבתה של המתלוננת, נוכח מסוכנותו וקצב ניהול המשפט?

הלכות

  1. 1

    קצב ניהול המשפט אינו בלתי סביר נוכח העומס בערכאות הדיוניות, ולכן אינו מצדיק שחרור.

    ״אולם לא ניתן לומר כי קצב זה אינו סביר, נוכח העומס בו נתונות הערכאות הדיוניות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מסוכנות המשיב שהוכחה מצדיקה את הארכת המעצר על פני זכותו לחירות.

    ״כך או כך, מוכח מסוכנותו אינני סבור כי הגיעה השעה להעדיף את זכותו של המשיב לחירות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מסוכנות
  • עבירות מין
  • סדר הדין הפלילי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

5530/10

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

פלוני

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק

סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

ט"ז באב התש"ע

(27.07.10)

בשם המבקשת:

עו"ד רחל זוארץ-לוי

בשם המשיב:

עו"ד קרויזר מרדכי

יהושע

החלטה

המשיב הוא בן זוגה של אשה (להלן: מ'), ובין השנים 2001 ועד לחודש יולי 2009 הוא התגורר בביתה. למ' 5 ילדים, וביניהם ר', ילידת חודש אוקטובר 1991. בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע נטען, כי המערער התעלל, גופנית ונפשית, בילדיה של מ', וגם ממנה לא חסך את שבטו. אולם הוא לא הסתפק בכך, ובין השנים 2002 ועד 2004, הוא ביצע בגופה של ר' עבירות מין שכללו אינוס, ניסיון אינוס, ניסיון למעשה סדום, מעשים מגונים, ועוד. בחודש דצמבר 2009, ולאחר שלבית המשפט הוגשו תסקירים של שרות המבחן, הוחלט לעצור את העורר עד תום ההליכים. בבקשה שבפני עותרת המדינה, בשנית, להאריך את מעצרו של העותר מכח הוראתו של סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. להשלמת התמונה אוסיף, כי בינתיים נשמעו מרבית עדי התביעה, ושלב זה עתיד להסתיים במועד הבא הקבוע לתיק – 7.9.10, בו תחל גם פרשת ההגנה.

אכן, אפשר שמשפטו של המשיב אינו מתנהל בקצב הרצוי, אולם לא ניתן לומר כי קצב זה אינו סביר, נוכח העומס בו נתונות הערכאות הדיוניות. כך או כך, מוכח מסוכנותו אינני סבור כי הגיעה השעה להעדיף את זכותו של המשיב לחירות, וכל שנותר הוא לקוות כי ייעשה מאמץ לסיים את משפטו בתקופת המעצר המתבקשת.

לפיכך, אני נעתר לבקשה ומאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, מיום 14.8.10 או עד למתן פסק-הדין בת.פ.ח. 1116/09 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום, י"ז באב התש"ע ( 28.07.2010).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1קצב ניהול המשפט אינו בלתי סביר נוכח העומס בערכאות הדיוניות, ולכן אינו מצדיק שחרור.
  2. 2מסוכנות המשיב שהוכחה מצדיקה את הארכת המעצר על פני זכותו לחירות.