בש"פ 5532/99 רחמים מלול נ. מדינת ישראל

הערר שבפניי הוא על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ע' מודריק) לעצור את העורר עד תום ההליכים.

העורר הואשם בעבירה של התעללות בקטין, תקיפת קטין ותקיפה בנסיבות מחמירות. המעשים שבוצעו בקטין, ילד בן 4 וחצי, בנה של חברתו של העורר באותה תקופה, כללו דחיסת אוכל לפיו של הקטין, הכאתו, ונשיכתו עד כדי פצעים ושטפי דם. כל המעשים בוצעו בתקופה שבין חודשים מאי ליולי 1999, שעה שהעורר התגורר עם אימו של הקטין.

בהחלטתו לעצור את העורר עד תום ההליכים, קבע השופט קמא כי:

"העובדה המוכחת בראיות לכאורה שילד בן 4.5 היה במשך חודש וחצי עד חודשיים, קורבן מתמיד להתנהגות אלימה קשה מצד הנאשם (העורר) כלפיו, מעמידה את הנאשם בחזקת מסוכנות חמורה...".

בהתחשב בכך ובעברו הפלילי הכבד של העורר, דחה בית המשפט את האפשרות לשחרר את העורר בחלופת מעצר.

סניגורו של העורר טען בפניי כל שניתן לטובת מרשו. הוא הדגיש את העובדה שהקשר בין העורר לאימו של הקטין נותק, והיא אף גרה כיום עם הקטין בעיר אחרת; לפיכך אין נשקפת, לטענתו, סכנה כי ישוב לראות את הקטין ולסכנו. עוד טען כי המעשים שבוצעו בקטין, בוצעו מתוך אהבה כלפיו ולא מתוך כוונה לפגוע בו. לטענת הסניגור, ניתן למצוא בעניינו של העורר חלופת מעצר הולמת, שתבטיח את שלום הקטין.

שקלתי את טענותיו של הסניגור ואת נימוקו המצביע על ניתוק הקשר לכאורה בין העורר לבין קורבנו. אולם טיעונים אלה קורסים בעומדם אל מול המעשים החמורים המיוחסים לעורר ואל מול גליון הרשעותיו הקודמות. הרשעותיו של העורר משתרעות על פני שנים רבות והן כוללות עבירות מסוגים שונים, ובהן איומים, מספר עבירות של מעשה מגונה בכוח, מעשי אלימות ומספר הרשעות בגין בריחה ממשמורת חוקית. מהרשעות אלה מצטייר עבריין אלים וחסר מעצורים מסוכן לציבור, העלול לסכן את הילד הרך בו התעלל ואת העדים האמורים להעיד במשפטו.

על רקע כל אלה, קשה לראות בחלופה כל שהיא, ובוודאי בחלופה המוצעת לפיה יהיה העורר נתון בהשגחת אימו בביתה, אמצעי שיש בו כדי להשיג את תכלית המעצר.

אשר על כן, הערר נדחה.