בש"פ 5533/10 מדינת ישראל נ. פלוני

בחודש ינואר 2010 היה המשיב נתון במעצר בית מכח צו של בית המשפט. בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה נטען, כי בתאריך 17.1.10, בשעה 20:00 לערך, הפר המשיב את צו בית המשפט, והלך עם אחר – אינדרגא גבריאל בן מהרט צאקול, כשהם מצוידים בסכין, לאחת השכונות בגבעת אולגה. באותו מקום נתגלע עימות בין המשיב וחברו לאבי מנטסנוט ומנחם גנפור. נטען כי במהלך העימות תקפו המערער ושותפו את מנטסנוט וגרמו לו חתך ביד ימן וחבלות בפנים, ואת גנפור הם דקרו בבטנו וגרמו לו לחתך בפניו.

בגין העובדות האמורות יוחסו למשיב עבירות של הפרת הוראה חוקית, החזקת סכין שלא כדין, חבלה בכוונה מחמירה, פציעה בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בחודש פברואר 2010, ובעקבות כך נעצר המשיב עד תום ההליכים. בבקשה שבפני עותרת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בארבעים וחמשה ימים, מכח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. להשלמת התמונה אוסיף, שעד כה קיים בית המשפט קמא 4 ישיבות במהלכן נשמעו 10 עדי תביעה, והתיק קבוע לשני מועדים נוספים בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2010.

ככל שתוכחנה עובדותיו של כתב האישום שוב לא יהיה מנוס מן המסקנה כי מהמשיב נשקפת סכנה ניכרת, הן בשל אלימותו והן נוכח הטענה כי הוא לא ציית לצו בית המשפט בדבר מעצר בית. במהלך ההליכים בפני בית משפט קמא נעשה ניסיון לאתר עבור המערער מה שהוגדר כחלופה מוסדית חוץ-ביתית, אולם הוא לא נמצא מתאים לאחד המעונות, בין היתר, הואיל וכאשר היה נתון בעבר במעון נעול, התנהגותו היתה רחוקה מלהניח את הדעת.

נדמה כי אין צורך להדגיש את חומרתן של העבירות שיוחסו למשיב, ונוכח נתוניו נראה כי אין מנוס מהארכת מעצרו, ונותר רק לקוות שהערכאה הדיונית תעשה מאמץ לסיים את ההליכים שבפניה במועד מוקדם ככל הניתן.

אני מורה אפוא על הארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים, החל מיום 4.8.10 או עד למתן פסק-הדין בת.פ. 7884-02-10 של בית המשפט המחוזי בחיפה, הכל לפי המוקדם.