פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
5533/13
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
סעיד נאשף
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 –
ת"פ 41805-11-12 בבית המשפט
המחוזי מרכז בלוד
תאריך הישיבה:
ט' באלול התשע"ג
(15.8.2013)
בשם המבקשת:
עו"ד אבי וסטרמן
בשם המשיב:
עו"ד אורי בר עוז ועו"ד נדיר בראנסי
החלטה
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).
1.
כנגד המשיב הוגש ביום 22.11.2012 כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ), עבירת נשיאת נשק לפי סעיף 144 רישא לחוק, עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק ומעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338 לחוק.
2.
בחודש אפריל 2012 נישא המשיב לאסרא נאשף (להלן: אסרא ), גרושתו של בשיר עווידה (להלן: בשיר ), שנישא בשנת 2012 לאינתיהל עווידה (להלן: אינתיהל ).
על פי כתב האישום, ביום 3.11.2012 פרץ סכסוך בין המשיב לבשיר, שנסב אודות אי הגעתו של בשיר לאסוף את שלוש הבנות המשותפות לו ולאסרא מביתם של המשיב ואסרא. חמתו של המשיב בערה בו, והוא התקשר מספר פעמים אל בשיר כשבאחת השיחות התריע בפניו כי עליהם לדבר וכי הוא "עוד יראה אותו". סמוך לשיחה זו, בעודו נוסע במכוניתו, הבחין המשיב בבשיר כשהוא נוסע לצידו יחד עם משפחתו. המשיב סימן לבשיר לעצור את רכבו, ולאחר שבשיר נמנע מלעשות כן, עקף אותו המשיב תוך נסיעה מסוכנת בכיכר בניגוד לכיוון התנועה, ולאחר מכן עצר את רכבו באמצע נתיב התחבורה על מנת לחסום את נתיב נסיעתו של בשיר. לאחר שבשיר עצר את רכבו התפתח בין השניים עימות, במהלכו דחף המשיב את בשיר ואת אינתהיל שניסתה להפריד ביניהם. לאחר שמספר אנשים שהזדמנו למקום הפרידו בין הצדדים עזב המשיב את המקום תוך שהוא מבהיר לבשיר כי הוא עוד יטפל בו. סמוך לשעה 19:00 הגיע המשיב עם רכבו לביתו של בשיר, יצא מן הרכב כשהוא מצויד באקדח, וירה לעברו של בשיר שלוש יריות בכוונה לפגוע בו ולגרום לו חבלה חמורה או נכות או מום. לאחר שבשיר הפצוע והמדמם התמוטט אל הקרקע, ניגש אליו המשיב, הצמיד את אקדחו לראשו תוך שהוא שואל "אתה רוצה שאני אירה לך בראש?". בשלב זה, הגיעה אינתיהל, והמשיב דחף אותה ונמלט מן המקום תוך שהוא מותיר את בשיר מתבוסס בדמו. כתוצאה מהירי הובהל בשיר לבית החולים, שם נזקק לשני ניתוחים במהלך אשפוזו.
3
הליכי המעצר : בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. הדיון התקיים ביום 7.3.2013, לאחר מספר דחיות ועיכובים, ולאחר שהמשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, הורה בית המשפט על הגשת תסקיר מבחן בעניינו.
ביום 19.3.2013 הוגש תסקיר מעצר ולפיו שלל שירות המבחן חלופת מעצר בביתם של הורי המשיב המתגוררים אף הם בטייבה, לאור המסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיב, הקרבה למגוריו של בשיר, והסיכון הגבוה למעורבות בהתנהלות אלימה וחמורה. שירות המבחן סבר כי על אף מסירותם, הורי המשיב אינם יכולים להוות חלופת מעצר הולמת, בשל העדר סמכות הולמת מצדם אשר תאפשר להציב גבולות אפקטיביים בפני המשיב. ביום 7.4.2013 הוגש תסקיר מעצר משלים, בו שלל שירות המבחן חלופת מעצר בפיקוח ההורים בבית שכור בבאקה אל גרבייה, לאור התרשמותו כי ההורים אינם מתאימים כמפקחים.
ביום 11.4.2013 הורה בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיאה כב' השופט א' יעקב ) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, בהטעימו כי לא הוצגה חלופת מעצר שיהיה בה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב. עם זאת, בית המשפט לא נעל שער בפני המשיב בציינו כי אם יעלה בידו לגבש חלופת מעצר טובה יותר, יהיה רשאי לפנות בבקשה לעיון חוזר ללא צורך להראות שינוי בנסיבות.
ביום 23.4.2013 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר, אך במהלך הישיבה מיום 1.5.2013 מחק את הבקשה, ככל הנראה, בעקבות המלצתו של בית המשפט.
ביום 12.5.2013 הגיש המשיב בקשה נוספת לעיון חוזר ובית המשפט הורה על הגשת תסקיר מעצר נוסף. ביום 24.6.2013 הוגש תסקיר נוסף אשר בחן את האפשרות לחלופת מעצר בדירה שכורה בבאר שבע בפיקוח חמיו, גיסו (אחיה של אשתו) ואחיו הבכור. שירות המבחן שלל את חלופת המעצר, שכן רק אחיו הבכור של המשיב נמצא על ידו כמתאים לפיקוח. בהחלטתו מיום 20.6.2013 קבע בית המשפט כי לאור המסוכנות הגבוהה, חומרת המעשים, והמלצת שירות המבחן, אין בחלופת המעצר כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה לעיון חוזר.
4.
הליכים בתיק העיקרי: משפטו של המשיב נפתח ביום 22.11.2012 ועד למועד זה נשמעה עדותם של שני עדי תביעה בלבד. בהחלטה מיום 16.52013 קבע בית המשפט שלושה דיונים נוספים להמשך שמיעת הראיות בחודש ספטמבר (8.9.2013, 11.9.2013, 15.9.2013). בהחלטה נקבע כי פרשת התביעה ושמיעת עדותם של יתר עדי התביעה תסתיים בשני הדיונים הראשונים ואילו בדיון השלישי תישמע פרשת ההגנה.
נוכח חלוף תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום ומעצרו של המשיב, הוגשה הבקשה דכאן.
5.
המבקשת הצביעה על מסוכנותו של המשיב כפי שעולה מהמעשים המיוחסים לו ומהתרשמות שירות המבחן. עוד טענה המבקשת כי קיים חשש לשיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים.
המשיב טען, בין היתר, כי העיכוב בהתקדמות המשפט רובץ לפתחה של המבקשת עקב אי המצאת תעודת חיסיון במועד, וכי ניתן להקהות מעוקצה של מסוכנות בחלופת המעצר בעיר באר שבע, הרחק ממקום האירועים בטייבה, ותחת פיקוח של מפקחים נוספים.
6.
אומר בקצרה, כי דין הבקשה להתקבל.
עומדים אנו בפתח הארכה הראשונה, וכיום קבועים שלושה דיונים לחודש ספטמבר. גם בהנחה כי לא די בישיבה אחת לשמיעת כל עדי ההגנה, עדיין אפשר כי ייקבע מועד נוסף להשלמת הראיות בתוך שלושת החודשים הבאים. אף איני סבור כי ניתן לזקוף לחובתה של המבקשת את התארכות ההליך, באשר תעודת החיסיון הומצאה בחודש ינואר 2013 כאשר פרפרזה נמסרה למשיב עוד קודם לכן.
ועיקרו של דבר. במעשים החמורים המיוחסים למשיב טבועה מסוכנות אינהרנטית. ענייננו בסדרה של אירועים ששיאם בירי באקדח תוך פציעתו וסיכון חייו של בשיר. המשיב אינו טלית שכולה תכלת, וכבר היה מעורב בעבר בתקריות אלימות, גם אם טרם ריצה עונש מאסר בפועל. המדובר בעבירות שהתבצעו במהלך השנים 2003-1997, אשר כוללות, בין היתר, שלוש הרשעות בגין חבלה במזיד ברכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, גניבת רכב, תקיפת שוטר, איומים ועוד. גם שירות המבחן התרשם לרעה מהמשיב ואף העריך כי קיים סיכון להישנות התנהגות אלימה.
לכך יש להוסיף את החשש לשיבוש הליכי משפט, כאשר לא כל עדי התביעה העידו, ונוכח המגע השוטף בין שתי המשפחות (במסגרת הסדרי הראיה, אסרה נפגשת עם בנותיה-הקטינות פעם בשבוע).
7.
סוף דבר שאני נעתר לבקשה ומאריך מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 22.8.2013, או עד למתן פסק דין בת"פ 41805-11-12, לפי המוקדם ביניהם.
ניתנה היום, י"ב אלול התשע"ג
(18.8.2013).
ש ו פ ט