בש"פ 5539/21מדינת ישראל נ. פלוני

1.בקשה מספר עשרים להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) החל מיום 18.8.2021 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 12074-08-16 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

רקע בתמצית

2.

נגד המשיב, תושב רצועת עזה, הוגש ביום 12.1.2017 כתב אישום מתוקן המונה ארבעה-עשר אישומים, בו מיוחסות למשיב שורה של עבירות ביטחוניות חמורות לרבות השתייכותו לארגון הטרור חמאס וגדודי "עז א-דין אלקסאם". העובדות הצריכות לעניין פורטו בהרחבה בהחלטות קודמות של בית משפט זה (ואמנה רק את חלקן: בש"פ 4334/19, השופטת ד' ברק-ארז ; בש"פ 5532/19, הש' נ' הנדל ;

בש"פ 883/21, השופט מ' מזוז ; בש"פ 3294/21, השופטת ע' ברון ), ולא ראיתי צורך לחזור על הדברים בפירוט.

3.

באשר לקצב התקדמות ההליך, אציין בקצרה כי שמיעת ההוכחות בתיק העיקרי הסתיימה לאחר שהתקיימו כארבעים דיוני הוכחות (פרשת התביעה הסתיימה כבר בחודש אפריל 2018, ופרשת ההגנה הסתיימה בחודש יולי 2021). סיכומי הצדדים נשמעו, והתיק ממתין להגשת סיכומי ההגנה לאחר שזו ביקשה לדחות את מועד הגשתם.

טענות הצדדים

4.

המבקשת טוענת כי מסוכנותו הגבוהה של המשיב נלמדת מחומרת המעשים המיוחסים לו, וכן כי קיים חשש ממשי להימלטותו של המשיב, תושב רצועת עזה, מאימת הדין.

באשר להימשכותו החריגה של ההליך, בבקשה נטען כי הימשכות זו רובצת לפתחה של ההגנה, וכי אף בית המשפט המחוזי העיר על כף פעמים רבות.

5.בדיון שהתקיים לפניי ביום 2.9.2021 התנגד המשיב לבקשה, וטען כי בנקודת זמן זו ובחלוף הזמן הממושך בו הוא נתון במעצר, הוסטה נקודת האיזון בין האינטרסים המתחרים, כך שהגיעה העת לבחון את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר או למעצרו באיזוק אלקטרוני. בתוך כך, נטען כי למצער, יש להורות בעת הזו על עריכת תסקיר מעצר שיבחן חלופה זו.

דיון והכרעה

6.

לאחר העיון בבקשה, ומששמעתי את טענותיהם של באי כוח הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל, וזאת חרף שהותו של המשיב במעצר תקופה ממושכת.

7.

כידוע, במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לאזן בין שמירה על ביטחון הציבור ותקינות ההליך הפלילי לבין זכותו של הנאשם לחירות. בתוך כך, יש להביא בחשבון את המסוכנות הנשקפת מן הנאשם; חומרת העבירות המיוחסות לו; החשש לשיבוש הליכי המשפט והימלטות הנאשם מפני אימת הדין (ראו, למשל: בש"פ 2237/19 מדינת ישראל נ' פלונית , פסקה 8 (3.4.2019) ; בש"פ 4647/19 מדינת ישראל נ' חרלנוב , פסקה 8 (17.7.2019); בש"פ 7265/19 מדינת ישראל נ' ג'בארין , פסקה 8 (14.11.2019 ) ).

8.

יישום אמות מידה אלה על ענייננו מוביל למסקנה, כאמור, כי יש להיעתר לבקשה. המסוכנות הנשקפת מהמשיב גבוהה, והיא נלמדת מעצם העבירות הביטחוניות החמורות המיוחסות לו. כמו כן, החשש מפני הימלטות המשיב מן הדין – לנוכח היותו תושב רצועת עזה – הוא חשש ממשי המצדיק הישארותו של המשיב במעצר מאחורי סורג ובריח אף בעת הזאת.

9.

אשר לקצב התקדמות ההליך – אמנם כן, משפטו של המשיב נמשך זמן רב, ויש להצר על כך, ואולם, כפי שצוין לעיל, יש להביא בחשבון כי להתנהלות ההגנה תרומה לא מבוטלת להימשכות ההליך, ומכל מקום, כאמור, התיק נמצא בישורת האחרונה ממש.

10.

בשים לב לכל האמור, אני סבורה כי לעת הזאת לא הוסטה נקודת האיזון לעבר בחינת שחרור של המשיב לחלופת מעצר או מעצרו באזוק אלקטרוני.

לצד האמור אציין, כי נוכח תקופת הזמן הממושכת במסגרתה המשיב נתון במעצר עד תום ההליכים, הרי שמעת שיוגשו סיכומי ההגנה, חזקה על בית המשפט המחוזי אשר ייעשה מאמץ לתת עדיפות למתן פסק דין בעניינו של המשיב.

11.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 18.8.2021 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 12074-08-16 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.