החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 5560/08 ראיד כליבאת נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · מעצר בית מלא כתנאי שחרורערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר תנאי שחרור של נאשם במעצר בית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העורר, שהואשם בתקיפת שוטר ובאיומים, ביקש להתיר לו לצאת לעבודה מתנאי מעצר הבית. בית המשפט העליון דחה את הערר וקבע כי הסכנה הנשקפת ממנו והחשש לשיבוש מהלכי משפט מחייבים החזקתו במעצר בית מלא.

העובדות

העורר הואשם בתקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, איומים והעלבת עובד ציבור לאחר שניסה למנוע תפיסת חומר חשוד כסם מסוכן במרכז מסחרי. בעקבות כתב האישום נכפתה עליו מעצר בית, ובית משפט השלום התיר לו לצאת לעבודה, אך בית המשפט המחוזי הורה להותיר את תנאי השחרור המקוריים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להותיר את תנאי השחרור של העורר במעצר בית מלא או להתיר לו לצאת לעבודה

הלכות

  1. 1

    החשש מסכנה הגלומה בנאשם ומשיבוש מהלכי משפט מצדיק החזקתו במעצר בית מלא

    ״הסכנה הגלומה בעורר, מחד, והחשש כי ישבש מהלכי משפט אם יינתן לו להלך חופשי, מאידך, מחייבים את החזקתו במעצר בית מלא״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערר
  • מעצר בית
  • תנאי שחרור
  • תקיפת שוטר
  • הפרעה לשוטר במילוי תפקידו
  • איומים
  • העלבת עובד ציבור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

5560/08

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

העורר:

ראיד כליבאת

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטתו של בית-המשפט המחוזי

בחיפה, מיום 14.5.08, בב"ש 2399/06, שניתנה על ידי כבוד השופט י' אלרון

תאריך הישיבה:

כ"ב בסיוון התשס"ח

(25.6.08)

בשם העורר:

עו"ד שלמה שרון

בשם המשיבה:

עו"ד דפנה פינקלשטיין

החלטה

העורר עומד לדין בפני בית-משפט השלום בחיפה, באשמת ביצוען של עבירות אחדות: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים והעלבת עובד ציבור. נטען, כי בתאריך 22.1.08, במרכז המסחרי בקרית-ים, הבחין קצין משטרה בעורר כשהוא מתכופף, מרים מהרצפה דבר מה שנראה כמו סם מסוכן, והחל מתרחק עם חבריו. הקצין ניגש אליו, הזדהה בפניו כשוטר, וניסה לתפוס את החומר שבידי העורר. ברם, זה האחרון גילה התנגדות תוך שימוש באלימות רבה, שכללה גם שליחת אגרוף ללסתו של הקצין. אולם, העורר לא הסתפק בכך, והוא איים להרוג את הקצין, ואף קרא לחבריו לתקוף אותו. ואכן, אחד מהם התכוון לעשות, לולא נרתע נוכח החלטת הקצין לשלוף את הנשק שנשא עמו.

כתב האישום הוגש בחודש פברואר 2008, ובעקבות כך חויב העורר לשהות בתנאי מעצר בית. בחודש מאי נעתר בית-משפט השלום לבקשה להתיר לעורר לצאת לעבודה במועצה המקומית בבסמת טבעון, אולם בעקבות ערר שהוגש לבית-המשפט המחוזי, הוחלט להותיר את תנאי השחרור המקוריים על כנם. כנגד החלטה זו מופנה הערר שבפני.

במחלוקת שנתגלעה בין שתי ערכאות קמא, מקובלת עלי השקפתו של בית-המשפט המחוזי. העורר היה מעורב באירוע שעל חומרתו נדמה כי אין צורך להרבות מילים. יתרה מכך, הוא היה הדמות המרכזית בתקיפת הקצין, ועל כן אין להקיש לעניינו מהדרך בה נהג בית-המשפט בעניינו של מעורב אחר בפרשה - מוסא סעדי. סבורני, כי הסכנה הגלומה בעורר, מחד, והחשש כי ישבש מהלכי משפט אם יינתן לו להלך חופשי, מאידך, מחייבים את החזקתו במעצר בית מלא, ומכאן החלטתי לדחות את הערר.

ניתנה היום, כ"ב בסיוון התשס"ח (25.6.08).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בבש 2399/06

הלכות

  1. 1החשש מסכנה הגלומה בנאשם ומשיבוש מהלכי משפט מצדיק החזקתו במעצר בית מלא