בש"פ 5564/22 שמעון תוהמי נ. מדינת ישראל

לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט ע' מיכלס ) מיום 21.7.2022 במ"ת 42277-04-19 לפיה דחה בית המשפט קמא את מרבית בקשתו של העורר לעיון חוזר בתנאי שחרורו.

רקע והליכים קודמים

1.

העורר נעצר ביום 12.3.2019 במסגרת פרשיית "טלגראס", והוגש נגדו ונגד מספר מעורבים נוספים כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של תיווך לסחר בסמים מסוכנים מסוג קנאביס וסמים פסיכדליים, וזאת באמצעות הפלטפורמה האינטרנטית המכונה "טלגראס". בכלל זה הוא הואשם גם במכירת הסמים לקטינים, וכן בביצוע עסקאות סמים בעשרות אלפי הזדמנויות שונות ובהחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. בנוסף, כתב האישום מייחס לעורר תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, שיבוש הליכי חקירה וניסיון במזיד להשמיד ראיה, ביודעו כי היא תידרש בהליך המשפטי נגדו.

2.

מלכתחילה הורה בית המשפט ביום 31.10.2019 על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו, כאשר ערר שהוגש בעניין זה לבית המשפט העליון – נדחה. בהמשך הורה בית המשפט העליון ביום 30.1.2020 על הארכת מעצרו של העורר ב-90 יום. ביום 5.4.2020 נקבע כי בשלה העת לבחון אפשרות של מעצר בפיקוח אלקטרוני לאור עמדת שירות המבחן.

3.

לאחר שהתקבל תסקיר שירות המבחן, הורה בית המשפט קמא ביום 5.5.2020 על מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני, כשמעצר זה הוארך פעמיים ב-90 יום. העורר פנה בבקשה לעיון חוזר בבקשה לבטל את המעצר האלקטרוני, ואכן ביום 26.11.2020, לאחר שהתקבל תסקיר מטעם שירות המבחן, הורה בית המשפט קמא על הסרת הפיקוח האלקטרוני ושהותו במעצר בית בתנאים מגבילים. בהחלטות מאוחרות של בית המשפט קמא בוטלו רוב התנאים המגבילים למעט התנאי שהוא נושא הבקשה דנן, הנוגע לאפשרות של העורר לעשות שימוש ביישומון ה"טלגרם".

4.

ביום 5.7.2022 פנה העורר בבקשה נוספת לעיון חוזר בתנאי שחרורו, בה הוא עתר כי בית המשפט קמא יורה על ביטול ההגבלה שחלה על השימוש ביישומון "טלגרם", ביטול איסור היציאה מהארץ והשבת מחצית מסכום ההפקדה הכספית. במהלך הדיון שנערך בבית המשפט קמא חזר בו המערער מהבקשה לביטול איסור היציאה מהארץ והתמקד בבקשה לביטול איסור השימוש ב"טלגרם" ולהשבת מחצית מההפקדה הכספית. זאת לאור העובדה שהעורר מצוי למעלה מ-3 שנים בתנאים מגבילים, כאשר שלב הראיות בתיק החל למעלה משנתיים קודם לכן, וכאשר עד סוף שנת 2022 קבועים 15 מועדי דיון נוספים. כן צוין כי העורר התייצב לכל הדיונים וכי הוא זקוק לגישה לטלגרם לצורך מיזם חדש בו הוא מבקש להשתלב.

החלטת בית המשפט קמא

בית המשפט דחה את בקשת העורר. הוא קבע כי לא יהיה זה נכון לאפשר לעורר לחזור ולהשתמש באפליקציה שכתב האישום עוסק כל כולו בעבירות הקשורות אליה ואשר בוצעו באמצעותה. כן נדחתה בקשת העורר להשבת מחצית מההפקדה הכספית שנועדה להבטיח את ההתייצבות של העורר לדיוני בית המשפט ובבוא העת – לריצוי עונשו.

טענות העורר

5.

העורר טוען כי בית המשפט קמא שגה כששלל ממנו את האפשרות לחזור ולהשתמש ביישומון לאור הקביעה לפיה כתב האישום שהוגש נגדו עוסק כל כולו בעבירות הקשורות שבוצעו באמצעות אותו יישומון, לאור הקביעה לפיה האיסור אינו פוגע בו בצורה משמעותית. זאת ממספר טעמים. ראשית , העורר טוען כי לא נלקחה בחשבון העובדה כי הוא שוחרר ממעצר כבר לפני למעלה משנתיים, וכי חלף זמן ממושך (מעל 3 שנים) מאז הוגש כתב האישום. במהלך כל פרק הזמן הזה הופסקה הפעילות של "טלגראס", באופן המקהה את המסוכנות הנטענת שמא העורר יחזור לביצוע פעילות פלילית ביישומון. שנית , העורר טוען כי מאחר שלא נטען כי הוא הפר תנאי מתנאי בית המשפט או כי עשה מעשה המצביע על כוונתו לחזור על העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, אין הצדקה להטלת האיסור.

שלישית , נטען כי חרף העובדה שחלף זמן רב מאז הוגש כתב האישום, ההליך המשפטי מצוי בשלב מוקדם יחסית, ועודנו בשלב של "משפט זוטא" בעניין קבילות ראיות דיגיטליות. לגישתו, מורכבות הסוגיות והבירור המעמיק הנערך בהן, צפוי להביא להתמשכות ארוכת שנים של ההליך המשפטי. רביעית , מציין העורר כי בית המשפט קמא לא נתן את דעתו לכך שהעורר הוא יזם שפיתח בעבר מספר מיזמים במסגרת יישומון "טלגרם", מיזמים שאינם קשורים בשום צורה לפעילות העבריינית ואף ידועים למשיבה כמיזמים עסקיים אשר שימשו מקור פרנסה עבורו. לגישתו, האיסור הגורף המוטל עליו אינו מאפשר לו לעשות שימוש חוקי כזה או אחר ביישומון.

6.

לאור כל האמור, העורר מבקש מבית המשפט להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא ולהתיר לו לעשות שימוש ביישומון "טלגרם". ב"כ העורר חזר על טענותיו בדיון שהתקיים בפניי ביום 24.8.2022, ואף הוסיף וציין כי העורר הגיש בקשה לרישום מפלגה והוא עשוי לעשות שימוש ברשת הטלגרם גם לצורך זה. נושא זה לא צוין בערר.

תשובת המדינה לערר

7.

בדיון ביום 24.8.2022 טענה המדינה כי יש לדחות את הערר. לגישתה, יישומון הטלגרם הוא זה בו עשה העורר שימוש לצורך ביצוע העבירות המיוחסות לו. לכן, ובהינתן שהעורר משוחרר בתנאים מגבילים, וכאשר רוב רובם של התנאים הללו הוסר, אין מקום להסיר גם את התנאי הנוסף הזה. ב"כ המדינה הדגיש את החלק המשמעותי של העורר בעבירה נושא כתב האישום, כאשר הוא היה מי שניהל את ענף הפיתוח והיה אחראי על התחזוקה בטלגרם. מדובר באדם שזו המומחיות שלו, ולכן אין זה מן הראוי "להחזיר אותו לזירת הפשע".

דיון והכרעה

8.

לאחר עיון בטענות בכתב ושמיעת הטיעון בעל פה, אני סבורה כי דין הערר להידחות. כפי שתואר לעיל, העורר נעצר מלכתחילה עד תום ההליכים נגדו, כאשר במהלך הזמן ולאור התארכות ההליך הפלילי הוא שוחרר בתנאים ובהמשך בוטלו רוב רובן של המגבלות שהוטלו עליו. המגבלה היחידה שנותרה למעשה היא האיסור שחל עליו לעשות שימוש ביישומון הטלגרם.

אכן, מדובר במגבלה מסוימת שאולי אף פוגעת במידת מה באפשרות של העורר לקדם מיזמים נוספים, חוקיים. אולם המגבלה הזו היא מצומצמת מאוד יחסית. זאת בין היתר לאור דבריו של ב"כ העורר עצמו. ב"כ העורר הבהיר בטיעונו בעל-פה כי הטכנולוגיה השתנתה מאז ביצוע העבירה על ידי העורר וכי כיום אפשר היה לבצע את העבירות שבוצעו על ידיו "כמעט בכל מקום". הוא השווה את האיסור שחל על העורר למי שהוגש נגדו כתב אישום בקשר לתאונת דרכים ורישיון הנהיגה שלו הוחזר ביחס לכלי רכב רבים אם כי לא לכלי רכב אחד ספציפי בו בוצעה העבירה.

אם אכן אלה הם פני הדברים – נובע מהם כי הפגיעה בעורר איננה משמעותית. העורר יוכל – לאור דברי בא כוחו, לעשות שימוש בכל האמצעים האחרים העומדים לרשותו שאינם יישומון הטלגרם. אם לעומת זאת ישנו ייחוד ביישומון הטלגרם המבדיל ומבחין אותו מיישומונים אחרים, כי אז המסקנה לפיה אין מקום לחזור ולאפשר לעורר לעשות בו שימוש – דווקא משום שהיישומון הזה היה הכלי באמצעותו בוצעו על ידיו לכאורה העבירות המיוחסות לו, היא החלטה סבירה שאינני רואה לנכון – ודאי לא בשלב זה – להתערב בה.

כל האמור לעיל איננו שולל כמובן מהעורר את האפשרות לשוב ולעתור בשלב כלשהו בעתיד לעיון חוזר בהחלטה הנוגעת לאפשרות עיסוקו ביישומון הטלגרם. ככל שיעשה כן, תידון בקשתו בהתאם לנסיבותיה.

סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, הערר נדחה.