בש"פ 5589/21 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' נאמן ) בעמ"י 31130-8-21 מיום 13.8.2021, שבגדרה התקבל ערר המדינה על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט י' גולדברג ) במ"י 1026/21 מאותו היום. בית משפט השלום הורה על שחרור של המבקש בתנאים, ובית המשפט המחוזי, קיבל כאמור את ערר המדינה, והורה על הארכת מעצרו של המבקש עד ליום 15.8.2021, בשעה 12:00.

רקע והליכים קודמים

2.

המבקש, קטין יליד שנת 2005, נעצר ביום 12.8.2021 בחשד שביצע עבירות של גניבת רכב וקשירת קשר לגניבת רכב. יוער כי מלבד המבקש, נעצר קטין נוסף. בהחלטה מיום 13.8.2021 ציין בית משפט השלום כי לאחר שעיין בתיק, נמצא כי אין די חומר ראיות הקושר את המבקש לגניבת הרכב המיוחסת לו, וזאת גם אם יש ראיות לכך שהמבקש נמצא בתוך הרכב שנגנב. כן נקבע כי בהתחשב במצוות החוק שלפיו מעצר הינו החלופה האחרונה בעניינו של קטין (ראו: סעיף 10א לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער )), הוארך מעצרו של המבקש עד לצהרי אותו היום, 13.8.2021, בשעה 13:00, וזאת לשם השלמת פעולות חקירה מסוימות החשופות לשיבוש (פעולות מספר 2 ו-3). לאחר מכן, כך נקבע, המבקש ישוחרר למעצר בית בביתה של אמו, תחת פיקוחם של אמו או אחיו, וזאת עד ליום 17.8.2021 בשעה 12:00. בית משפט השלום הורה עוד כי המבקש לא ייצור קשר עם מי מהמעורבים האחרים בפרשה שבה הוא מואשם למשך 30 ימים; כי המבקש יתייצב במשטרה מיד כאשר יידרש לכך; וכי המבקש יפקיד, כמו גם כל אחד ממפקחיו, סכום של 5,000 ש"ח להבטחת השמירה על תנאי השחרור.

3.

המבקש והמדינה השיגו על החלטה זו, ובהחלטה מאותו היום קיבל בית המשפט המחוזי את עררה של המדינה. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו, בין היתר, כי מתיק החקירה עולה שקיים חשד סביר כי המבקש היה מעורב בגניבת רכב, וזאת בשים לב לראיות המצביעות על הימצאותו ברכב שנגנב. בית המשפט המחוזי ציין עוד כי לא ניתן יהיה לבצע את פעולת חקירה מס' 10 (בדו"ח החסוי שהוגש לעיונו) כשהעורר משוחרר. לפיכך, התקבל כאמור ערר המדינה, ונקבע כי מעצרו של המבקש יוארך עד ליום 15.8.2021, בשעה 12:00.

4.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערר שלפניי, אשר הוגשה ביום שישי בשעות אחר הצהריים.

הבקשה דנן

5.

בבקשתו, שב המבקש, בעיקרו של דבר על טענותיו לפני הערכאות קמא, והוסיף כי אין בראיות כדי לקשור אותו למעשים המייחסים לו, כפי שקבע בית משפט השלום. עוד נטען, כי לשם השלמת פעולות החקירה אין צורך בהותרתו במעצר, וכי לא קיימת עילת שיבוש הליכי חקירה.

6.

המדינה צירפה לתשובתה את דו"ח הפעולות החסוי, וכן טענה כי על-מנת להשלים את החקירה יש צורך בהמשך מעצרו של המבקש, אם כי הסכימה לכך שמעצרו יוארך אך עד ליום 14.8.2021 בשעה 21:00, ולא עד ליום 15.8.2021 כפי שקבע בית המשפט המחוזי.

7.

בסמוך לאחר קבלת הבקשה, ניתנה על-ידי החלטה קצרה המקבלת את בקשת רשות הערר, תוך שצוין כי נימוקי ההחלטה יינתנו בהמשך, וזאת מפאת דחיפות מתן ההחלטה על מנת לאפשר את ביצוע פעולות החקירה הנדרשות ושחרורו של המבקש טרם כניסת השבת.

אפרט אפוא את נימוקי החלטתי זו.

דיון והכרעה

8.

כידוע, סעיף 10א לחוק הנוער קובע כי אין להורות על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה. בפסיקה נקבע כי בחינת הארכת מעצרו של קטין "מצריכה בחינה מדוקדקת וקפדנית יותר" מאשר זו המושקעת בעניינו של בגיר "שמא ניתן להגשים את תכליות המעצר בדרך של חלופת מעצר הולמת, אשר תאיין את מסוכנותו של הנאשם, מחד גיסא, ותצמצם את הפגיעה בחירותו, מאידך גיסא" (ראו: בש"פ 3675/17 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 17 (23.5.2017); ההדגשה הוספה, י.ו.); כן ראו: בש"פ 6502/10 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 5 (13.9.2010)). זאת, אף שהקטין "אינו חסין מפני מעצר" (ראו: שם, שם).

9.

בענייננו, ועל רקע מצוות המחוקק כאמור בסעיף 10א לחוק הנוער, ובהינתן גילו הצעיר של המבקש (כבן 16), שוכנעתי, כאמור בהחלטתי מיום 13.8.2021, כי ניתן היה לבצע את פעולות חקירה מספר 9 ו-10, שאליהן הפנתה המדינה בתגובתה, עד לאותו היום בשעה 18:30, וכפי שציינתי בהחלטתי, לא התעלמתי מהקושי הכרוך בכך. על רקע האמור, לא מצאתי הצדקה להאריך את מעצרו של המבקש מאחורי סורג ובריח מעבר להכרחי. לפיכך הוריתי, כאמור, על שחרורו של המבקש ביום שישי (13.8.2021) עד השעה 18:30, כאשר קבעתי כי החלטת בית משפט השלום תעמוד בעינה לרבות אופן ותנאי השחרור.