החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 5590/98 יחזקאל שמש נ. פרקליטות המדינה

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · תנאי שחרור בערובה - מעצר ביתערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה להתיר יציאה לעבודה במסגרת תנאי שחרור בערובה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר נדחה. בית המשפט קבע כי הנאשם חזר שוב ושוב בבקשות להקלה בתנאי השחרור, ללא שינוי נסיבות מהותי מאז ההחלטה הראשונה. נקבע כי העבירה חמורה, ולכן אין מקום לבטל את תנאי מעצר הבית או לאפשר יציאה לעבודה כעת.

העובדות

העורר הועמד לדין בעבירות של סיוע להצתה, החזקת מכשירי פריצה ונהיגה בקלות ראש. נקבע לו תנאי שחרור בערובה של מעצר בית מלא, לאחר מכן שונה למעצר בית במקום מגורי אמו, והערובה הופחתה. לאחר כשלושה שבועות ביקש לצאת לעבודה מפאת מצבו הכלכלי, וביהמ"ש קמא סירב.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר לנאשם שנמצא במעצר בית כתנאי שחרור לצאת לעבודה מפאת מצבו הכלכלי הקשה?

הלכות

  1. 1

    בקשות חוזרות ונשנות להקלה בתנאי השחרור, ללא שינוי נסיבות, אינן מצדיקות שינוי התנאים; הקלה תישקל רק אם יעבור זמן ניכר והליכי המשפט יתעכבו.

    ״נמצא ב"מעצר בית" זמן קצר יחסית, ולא נמצא לי כי חל שינוי בנסיבות מאז ההחלטה הראשונה בעניינו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר בית
  • שחרור בערובה
  • ערר
  • שינוי נסיבות
  • סיוע להצתה
  • החזקת מכשירי פריצה
  • נהיגה בקלות ראש

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

5590/98

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

המערער

:

יחזקאל שמש

נגד

המשיב

ה:

פרקליטות המדינה

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו

מיום 17.8.98 בב"ש 81659/98

החלטה

העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בת"א-יפו בעבירות של סיוע להצתה, החזקת מכשירי פריצה ונהיגה בקלות ראש. עם הגשת כתב האישום, ובהסכמת באי-כוח בעלי הדין, החליט בית-משפט קמא לשחרר את העורר בערובה ובלבד שיימצא ב"מעצר בית מלא" בבית אחיו. החלטה זו היתה ביום 10.7.98. לא יצאו אלא יומיים בלבד, ולבקשת העורר החליט בית-משפט קמא כי העורר יישב בביתה של אימו, גם זו הפעם ב"מעצר בית". עברו חלפו עוד כשבועיים ימים, וביום 27.7.98 ביקש העורר לשנות תנאי אחר מתנאי השחרור בערובה, וכי תחת עשרת אלפים ש"ח במזומן שחוייב להפקיד בבית-המשפט, ייקבעו שלושת אלפים ש"ח בלבד. בית-המשפט נעתר לבקשתו זו.

עברו שלושה שבועות נוספים, ובקשת העותר זו-הפעם היתה כי יותַר לו לצאת לעבודה מפאת מצבו הכלכלי הקשה. בית-משפט קמא סרב להיעתר לבקשה ועל כך הערר שלפנינו.

אין ממש בערר. מאז החליט בית-משפט קמא לשחרר את העותר בערובה חוזר הוא לבית-המשפט, שוב ושוב, בבקשות חוזרות ונישנות להקלה בתנאי השחרור. בקשתו היא - גם להלכה גם למעשה - כי יבוטל התנאי של "מעצר בית", ולכך לא אוכל להסכים. העבירה שהעורר עומד עליה לדין הינה עבירה חמורה ביותר ועל אף מצבו הבריאותי הקשה, מסתבר כי הדבר לא מנע אותו מנטילת חלק בביצועה. העורר נמצא ב"מעצר בית" זמן קצר יחסית, ולא נמצא לי כי חל שינוי בנסיבות מאז ההחלטה הראשונה בעניינו. אכן, אם יעבור זמן ניכר נוסף ומשפטו של העורר לא יתקדם כראוי, ניתן יהיה לשקול הקלה בתנאי שחרורו ממעצר. לא כן הוא הדין כהיום הזה.

הערר נדחה.

היום, כ"ג באלול תשנ"ח (14.9.98)

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

98055900. G02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בבש 81659/98

הלכות

  1. 1בקשות חוזרות ונשנות להקלה בתנאי השחרור, ללא שינוי נסיבות, אינן מצדיקות שינוי התנאים; הקלה תישקל רק אם יעבור זמן ניכר והליכי המשפט יתעכבו.