בש"פ 5598/21 אמין אבו אלקיעאן נ. מדינת ישראל

הערר מופנה כנגד מסקנת בית המשפט לגבי קיומן של ראיות לכאורה.

1.

כשלעצמי, אני סבור כי חומר הראיות עומד ברף של ראיות לכאורה לאור דו"ח הפעולה והודעת השוטר כי הבחין בעורר כשהוא משליך את האקדח.

בנקודה זו היה ניתן לסיים את החלטתנו ואידך זיל גמור. אולם, לגבי אותו אקדח, הוגש כבר כתב אישום נגד אדם אחר לאור ממצאי ה DNA על האקדח.

2.

דומני כי בשלב זה, יש ספק לגבי מידת מעורבותו של העורר בהחזקת ובנשיאת האקדח וספק זה יש להביא בחשבון בהינתן גם העדר עבר פלילי רלבנטי ובהינתן כי על פניו מדובר באדם נורמטיבי.

3.

בית משפט קמא הפנה את העורר לתסקיר.

במצב הדברים הרגיל דומה כי ראוי היה להמתין לתסקיר, ולא נעלם מעיני כי במשפחה סכסוכים עם אחרים.

ברם, לאור האמור לעיל, אני מחזיר את התיק לבית משפט קמא על מנת שיבחן בהקדם את האפשרות לחלופת מעצר שלא בתחומי חוּרה על ידי מפקח/ים ראויים, וזאת מבלי לייתר את תסקיר המבחן שמן הסתם יגיע בשלב מאוחר יותר.