בש"פ 5599/15מדינת ישראל נ. נתנאל ביטון

מונחת בפני בקשה ראשונה להארכת מעצר במאה וחמישים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, החל מיום 25.8.2015, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 48731-11-14 בבית המשפט המחוזי תל אביב. כתבי האישום כנגד שלושת המשיבים בענייננו עוסקים בפרשיית סמים מסועפת, בה נטלו חלק המשיבים. המשיבים הואשמו בעבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע (ייצור וסחר בסם), לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); ייצור הכנה והפקת סמים (ריבוי עבירות) לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (להלן: הפקודה ), יחד עם סעיף 29 לחוק; סחר בסמים לפי סעיף 13 לפקודה יחד עם סעיף 29 לחוק; ניסיון לייצור להכין ולהפיק סמים (ריבוי עבירות) לפי סעיף 6 לפקודה יחד עם סעיף 25 לחוק ; החזקת סמים שלא לצריכה עצמית (ריבוי עבירות) לפי סעיף 7(א) ו 7(ג) רישא לפקודה ; ייצור וסחר בחומר האסור בהפצה לפי סעיף 7 לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013 ; החזקת והספקת חומר מסוכן לפי סעיף 338(א)(8) ו (9) לחוק, בצירוף עם סעיף 29 לחוק.

רקע

1.

המשיבים כולם נאשמים בקשירת קשר לפעול במסגרת רשת לייצוג וסחר בסמים מסוג קנובואידים סינטטיים. להלן יפורט חלקו של כל אחד מן המשיבים במעשים, על פי הנטען בעובדות כתב האישום:

משיב 1, על דעת המשיבים 2 ו 3, שכר שני מחסנים בבני ברק, בהם החזיקו המשיבים חומרי ערבוב ואצטון ששימשו להכנת סמים מסוג קנובואידים סינטטיים, וכן כלי עזר נוספים לתהליך הייצור. במהלך תקופה זו הכינו המשיבים סמים מסוכנים במספר הזדמנויות רב. את אותם הסמים, בצורת אבקה, היו הם מעבירים למחסנים בהם אוחסנו חומרי הערבוב, ממיסים אותם באמצעות אצטון, ומדללים את הסם המסוכן בחומרי הערבוב. בתאריך 31.07.14 הוביל משיב 1, או אדם מטעמו, באמצעות משאית שבבעלותו, כחמישים שקים של חומרי הערבוב אל המחסן. עשרות שקים נוספים הועברו על דעתם של משיבים 1 ו 3.

בתאריך 07.10.14 שילם אחד מן הנאשמים למשיבים 1 ו 2 סכום של 30,000 ₪ עבור ייצור ואספקת הסמים המסוכנים. ביום זה הגיעו שניהם למחסן כדי להכין סמים מסוכנים מסוג 5F-amb . הסמים הועמסו בהמשך לרכב שמפתחותיו נמסרו למשיב 1, אשר נסע מהמקום כשהסמים ברכבו. הסמים הושארו לאחר מכן בביתו של נאשם אחר. בתאריך 09.11.14 הגיע משיב 1 אל המחסן, על מנת לייצר ולסחור בחומרים האסורים בהפצה מסוג THJ2201 . לאחר ששהה במחסן כארבעים דקות, יצא משיב 1 כשבידו שקיות אשפה שחורות ובהן חומר האסור להפצה במשקל של למעלה מ- 5 ק"ג בצורתו הצמחית, העמיס את השקיות על הרכב, ובהמשך העביר את השקיות לנהג מונית.

נוסף על המעשים שפורטו לעיל (קבלת התשלום, ייצור הסמים והעובדה שהמחסנים נשכרו על דעתו), העביר משיב 2 למשיב 3, בתאריך 08.09.14, קטנוע ששימש להובלת הסמים המסוכנים. בהמשך אותו היום נפגשו משיב 2 ומשיב 3 והחליפו אופנועים ביניהם, כדי להסוות את פעילות העברת הסמים.

בתאריך 19.06.14, משיב 3 נכנס אל אחד מן המחסנים עם נאשם נוסף, והשניים ערבבו חומרים שהיו מצויים בו, במטרה לייצר סמים מסוכנים. בתאריך 19.08.14 נפגש משיב 3 עם אחד מן הנאשמים, וקיבל מידו שק יוטה לבן המכיל סם מסוכן מסוג 5F-amb

במשקל של כעשרה ק"ג. משיב 3 העמיס את השק על קטנוע, ונסע. את השק השליך לשיפולי הדרך ליד בני ברק, משם נאסף על ידי נאשם אחר. בתאריך 07.09.14 הגיע משיב 3 לאחד מן המחסנים, הפעיל מכונה שטחנה את החומרים, ומילא מספר שקים בחומר האבקתי. יום למחרת הגיע למחסן, ויצא ממנו כשבידו שקית שחורה, אותה הניח במושב רכבו האחורי, ונסע אל העסק שבבעלותו ובבעלות משיב 1. משיבים 1 ו 3 הכניסו אותה לבית העסק, ובסופו של דבר מצאה השקית את דרכה אל נאשם נוסף, אצלו נתפסו בהמשך סמים מסוג קנבוס, חשיש,

5F-amb , סמים בצורת בולים מסוג 25c-nbome , סמים מסוג 25b-nbome , חומרי ערבוב מסוג עלי דמיאנה במשקל של למעלה מעשרים קילו, כלים רבים ששימשו להכנת הסמים ועוד. בתאריך 16.09.14 נכנס משיב 3 לאחד מן המחסנים עם שקית ובה סמים מסוכנים מסוג AB-FUBINCA

בצורת אבקה. הוא דילל את הסם המסוכן, ערבב אותו, ובהמשך אף ארז חלק מן הסמים בשקית שחורה. עם השקית הוא נסע לפגוש את משיב 1 ונאשם נוסף. בתאריך 21.10.14 העביר משיב 3 ונאשם נוסף שמונה שקים של חומרי ערבוב במשקל של 128 ק"ג מאחד מן המחסנים לחזקת אחד הנאשמים.

לסיכום ביניים – בתקופה המדוברת החזיקו המשיבים, יחד עם נאשמים אחרים, חומרי ערבוב במשקל של למעלה מ 580 ק"ג לצורך הכנה ויצור של סמים מסוכנים, וכן סמים מסוכנים שונים, כפי שהוזכר לעיל. במסגרת הפשיטה שנערכה בבית העסק המדובר, נתפסו גם 225 שקים ובהם חומר תרופתי מסוג פאראצטמול במשקל של 1.822 טון שהוחזק ללא היתר. במסגרת כתב האישום הנוכחי נדון עניינם של שני נאשמים אחרים בפני בית משפט זה לאחרונה בבש"פ 5601/15, ומעצרם של שני הנאשמים הנ"ל הוארך במאה ימים.

2.

באי כוח המשיבים הדגישו כי לא ביקשו לדחות אף מועד הוכחות. התיק עוכב, לטענתם, בשל בקשות לגיטימיות שהגישו, כגון קבלת חומרי חקירה והסרת תעודת חיסיון. עוד הדגישו כי המשפט אינו צפוי להסתיים במסגרת ההארכה המבוקשת, וכנראה שאף לא במהלך ההארכה הבאה שתתבקש. מסיבות אלו עתרו לדחיית הבקשה. מנגד, באת כוח המדינה תמכה בהמשך מעצרם של המשיבים, וסברה כי יש הצדקה להיעתר לבקשה באופן מלא. דהיינו – מעצר לתקופה של מאה וחמישים יום, התקופה המקסימלית על פי דין בבקשה מעין זו.

דיון והכרעה

3.

עסקינן כאן בשתי סוגיות שעל פיהן יקבע בית משפט האם להאריך את המעצר, אם לאו. הראשונה הינה מסוכנותם של המשיבים, והשנייה – קצב התמשכות ההליכים. נדון בהן כסדרן.

כפי שפורט לעיל, אכן מדובר בכתבי אישום חמורים, המציגים תמונה של פעילות סדרתית ומשוכללת של ייצור והפצה של סמים מסוכנים שנזקם רב מאוד. כפי שנטען, שלושת המשיבים דנן היו מעורבים באופן אקטיבי בתהליך הייצור וההובלה של הסמים המסוכנים, בהפצתם ובניסיונות להסוות את הפעילות האסורה. קיימת תשתית ראייתית משמעותית הקושרת אותם לכאורה עם מעשים אלו, כולל תצפיות והאזנות סתר. שילוב של מעורבות המשיבים בתהליך, הראיות לכאורה, והעבירות הקשות בהם הואשמו – מבסס רמת מסוכנות גבוהה.

באשר לקצב המשפט, התמונה מורכבת יותר. אכן, יש משקל לכך שהסניגורים לא ביקשו דחיית מועד הוכחות. קיימת תחושה כי המדינה הייתה יכולה, או ביתר ביטחון נאמר, הייתה צריכה לזרז את הטיפול בבקשה לקבלת חומר, ובהסרת תעודת החיסיון. נכון הוא כי השופט ע' מודריק שדן בבקשת המעצר עד לתום ההליכים של חלק מן המעורבים, והיה אחראי על קידום התיק בשלביו המקדמיים, הביע את עמדתו שהמסה הקריטית של החומר הועברה להגנה בשלב מוקדם יותר. אולם, נעיר כי אף אם מדובר בחומר "שולי", נכון לערוך מאמץ להעביר את החומר בהקדם.

ברם, ישנן שתי נקודות נוספות הפועלות לטובת עמדת המדינה בכל הקשור לקצב שמיעת המשפט. ראשית, עד היום, העידו חמישים וחמישה עדים. שנית, והעניין משמעותי יותר – קבועות עשרים ישיבות נוספות במהלך החודשים ספטמבר עד נובמבר, בתדירות של כשלוש ישיבות הוכחות כל שבוע. עולה כי ישנה מודעות להיקפו הגדול של התיק. רשימת העדים בכתב האישום כוללת מאות עדים.

השילוב של מסוכנותם לכאורה של המשיבים, קצב המשיבים בבחינת מבט לאחור ומבט קדימה – מטה את הכף לקבלת הבקשה. עם זאת, על רקע נימוקי הסניגורים, לא הייתי נעתר לבקשה באופן מלא. נראה כי חשוב שבית משפט יהיה מעורב יותר בפיקוח על תיק זה, ולא יורה על הארכת מעצר של חמישה חודשים, בשלב זה.

בקשה זו, ככל בקשה לפי סעיף 62, דורשת איזון וראייה כוללת. עמדתי היא שכשם שאין מקום להורות על שחרורם של המשיבים בשלב זה, כך אין מקום להיעתר לבקשת המדינה באופן מלא.

אשר על כן, ובהמשך להחלטתי הקודמת בעניין המשיבים לנוכח בקשתם לדחיית הדיון, הנני מורה על הארכת מעצרם של שלושת המשיבים בשבעים וארבעה ימים, החל מתאריך 09.09.2015, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 48731-11-14 בבית המשפט המחוזי תל אביב, על פי המוקדם מביניהם.