פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
5603/04
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. ג'זאל בן
סאלח רחאל
2. מחמד בן חאלד רחאל
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בת"פ, 1240/02
של בית המשפט המחוזי בנצרת
תאריך הישיבה: כ"ז בסיון
תשס"ד (16.6.04)
בשם המבקשת: עו"ד רחל מטר
בשם המשיב 1: עו"ד מ'
מויס
החלטה
זו בקשה חמישית להארכת מעצרם של המשיבים, המוגשת מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"). משיב 2 נתן הסכמתו להארכת מעצרו, בעוד שבא כוחו המלומד של משיב 1, עו"ד מ' מויס, מתנגד למעצר העורר אותו הוא מייצג – ג'זאל רחאל.
תמציתן של העבירות אשר יוחסו למשיבים ואחרים היא שהם נטלו חלק בהברחתו של סם מסוכן מלבנון לישראל, והיה זה במסגרת פעילות אותה מעודד ויוזם ארגון חזבאללה, לו סיפקו המשיבים בתמורה מידע על יחידות צה"ל, מיקומן ותנועותיהן.
כתב האישום נגד המשיבים הוגש בחודש אוקטובר 2002, ועד כה התקיימו ישיבות רבות בהן נשמעו מרבית עדי התביעה. על פי הערכת הפרקליטות, תסתיים שמיעת הראיות מטעמה במהלך אחת הישיבות הקרובות שקבע בית המשפט בחודשים יוני ויולי 2004, ונראה כי באותן ישיבות תסתיים גם פרשת ההגנה.
המדינה עותרת להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, וכאמור, לכך מתנגד עו"ד מויס. כידוע, הלכה היא כי אסור שייעשה שימוש על דרך שגרה בהוראתו של סעיף 62 לחוק המעצרים, שאם לא כן, יוחמץ המסר העיקרי של החוק, לאמור, יש לנהוג בזהירות רבה במעצרם של נידונים, ומותר לעשות שימוש בכלי המעצר רק משהוברר כי אין בנמצא אמצעים חלופיים להשיג את מטרתו. מכאן, שסעיף 62 נועד לתת מענה למקרה החריג, וסבורני כי עניינם של המשיבים נמנה על חריגים אלה, ולכך טעם מרכזי אחד – הסכנה המופלגת הנשקפת ממעשי המשיבים לציבור ובטחונו, והחשש שהם יחזרו לפעילות פלילית אם יינתן להם להתהלך חופשי.
אכן, כבר נקבע לא אחת, כי ככל שמתארך המעצר משקלה של עילת ה"מסוכנות" פוחת, ומנגד עולה משקלה של זכות הנידון לחירות. עם זאת, בעניינם של המשיבים טרם הגיעה השעה להעדיף את זכות היחיד על ביטחון הרבים, ולפיכך אעתר לבקשת המדינה, אולם לא בחלקה בלבד, כדי להוסיף ולעקוב אחר התקדמות המשפט ולאיזה שלב הוא יגיע בתום ארבע הישיבות הנוספות שנקבעו בחודש יוני ויולי 2004.
לסיכום, אני מורה על הארכת מעצרו של משיב 1 בשישים ימים שמניינם מיום 18.6.04 או עד למתן פסק-הדין בת.פ. 1240/02 של בית המשפט המחוזי בנצרת, הכל לפי המוקדם.
מכוח החלטה זו מתבקש תיקון להחלטה קודמת שנתתי ביום כ"ה בסיון תשס"ד (14.6.04) בעניינו של משיב 2, מחמד רחאל, היינו, שגם הארכת מעצרו של משיב זה תהיה לשישים ימים בלבד, שמניינם מיום 18.6.04, או עד למתן פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתיק האמור.
ניתנה היום, כ"ז בסיון תשס"ד
(16.6.2004).
ש
ו פ ט