בש"פ 5611/15 פלוני נ. שירות הביטחון הכללי

עניינו של ערר זה- החלטה למניעת מפגש בין שלושה חשודים בעבירות ביטחון. שנים מהעוררים הם קטינים (העורר בבש"פ 5612/15 והעורר בבש"פ 5614/15), ואחד בגיר. על רקע המשותף בין החשודים, הוסכם בין ב"כ הצדדים, כי דיונם יאוחד, ותינתן החלטה אחת לגבי כל אחד מהם.

שלושת החשודים נעצרו בתאריך 13.08.15. זוהי החלטה שנייה למניעת מפגש עם עו"ד, כאשר המניעה לגבי שלושתם אמורה להסתיים מחר, בתאריך 19.8.15, בשעה 8:00. בית משפט המחוזי מרכז לוד (מפי כב' הנשיא א' טל ), אישר את המניעה, תוך התייחסות לחומר שהוגש לפניו, בשל העילה של מניעת שיבוש החקירה.

שמעתי את באי כוח הצדדים ועיינתי בחומר. עולה כי גורמי החקירה פועלים באינטנסיביות, תוך הבנה שעסקינן במעצר שלושת החשודים לצרכי חקירה, ובמניעת מפגש עם עו"ד. כידוע, מניעת מפגש הינה בגדר חריג, וביתר שאת כאשר מדובר בחשודים שהינם קטינים. מהחומר עולה כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית משפט המחוזי, ואין מקום לקבל את הערר.

אסיים בשתי הערות.

האחת – באת כוח המדינה הודיעה כי בהיעדר התפתחות חדשה, לא תבקש המדינה להאריך את מניעת המפגש בין החשודים הקטינים לבין בא כוחם. שותף אני לגישה זו, והייתי מוסיף כי יש מקום לסטות ממנה רק אם מדובר בהתפתחות ממשית בחקירה, שבכוחה להצדיק נקיטת גישה אחרת. השנית – ביחס לחשוד הבגיר. דעתי היא כי יש הצדקה, לרמה של חשד, להבחנה בין הבגיר לבין הקטינים מבחינת נסיבות העושה ונסיבות המעשה, כפי שעולה מהחומר שהונח בפניי. במהלך הדיון טענה המדינה כי בכוונתה לבקש הארכת מניעת המפגש לגבי החשוד הבגיר. אינני מביע עמדה לגבי בקשה שלא הוגשה, פרט לכך שהחלטה שלא להמשיך במניעת המפגש לגבי הקטינים אינה בהכרח משליכה על החשוד הבגיר, בנסיבות העניין.