החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 5617/10 גמעה אבו עייש נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · תנאי שחרור ממעצר בית משפטערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לאפשר יציאה לעבודה בגדר תנאי השחרור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר נדחה. בית המשפט קבע כי לא נפל פגם בהחלטת בית המחוזי לאסור על העורר לצאת לעבודה כתנאי שחרור, לנוכח הנסיבות והחיפושים אחריו. נקבע כי ניתן יהיה לשקול הקלה בתנאים בחלוף זמן סביר.

העובדות

העורר נחקר בהליך פלילי בעבירות של סחיטה באיומים וקשירת קשר לפשע. המשטרה חיפשה אחריו במשך שבועות ולא התייצב אלא לאחר תקופה לא קצרה. בית המשפט המחוזי סירב לאפשר לו לצאת לעבודה כתנאי שחרור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם שגה בית המשפט המחוזי בהחליטו שלא לאפשר לעורר לצאת לעבודה בגדר תנאי השחרור?

הלכות

  1. 1

    שיקולי המשטרה בחיפוש אחר הנאשם, איחורו בהתייצבות ונסיבות כתב האישום מצדיקים דחיית בקשה ליציאה לעבודה כתנאי שחרור

    ״נתון זה בצירוף הנסיבות השונות כעולה מכתב האישום הצדיקו את ההחלטה שנתקבלה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ניתן לשקול הקלה בתנאי השחרור בחלוף תקופה סבירה ובהתחשב בהתנהלות ההליך העיקרי

    ״כמובן, בחלוף תקופה סבירה ובהתחשב בהתנהלות של ההליך העיקרי, ניתן יהיה לשקול הקלה בתנאים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערר
  • תנאי שחרור
  • סחיטה באיומים
  • קשירת קשר לפשע
  • בית המשפט המחוזי
  • הקלה בתנאים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

5617/10

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

העורר:

ג'מעה אבו עייש

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר

שבע במ"ת 21485-06-10 מיום 12.7.2010 שניתנה ע"י כב' השופטת ט'

חימוביץ

תאריך הישיבה:

כ"א באב התש"ע

(1.8.2010)

בשם העורר:

עו"ד אלון ג'וליאן

בשם המשיבה:

עו"ד תמר פרוש

החלטה

1.

איני סבור שבית המשפט המחוזי שגה בהחליטו שלא לאפשר לעורר לצאת לעבודה בגדר תנאי השחרור עליהם הוא הורה. ההחלטה ניתנה במסגרת הליך פלילי בו מיוחסות לעורר עבירות של סחיטה באיומים וקשירת קשר לפשע.

2.

מן החומר עולה, כי המשטרה חיפשה אחרי העורר במשך שבועות. העורר לא התייצב אלא לאחר חלוף תקופה לא קצרה. נתון זה בצירוף הנסיבות השונות כעולה מכתב האישום הצדיקו את ההחלטה שנתקבלה. כמובן, בחלוף תקופה סבירה ובהתחשב בהתנהלות של ההליך העיקרי, ניתן יהיה לשקול הקלה בתנאים.

3.

הערר נדחה.

ניתנה היום, כ"א באב התש"ע (1.8.2010).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1שיקולי המשטרה בחיפוש אחר הנאשם, איחורו בהתייצבות ונסיבות כתב האישום מצדיקים דחיית בקשה ליציאה לעבודה כתנאי שחרור
  2. 2ניתן לשקול הקלה בתנאי השחרור בחלוף תקופה סבירה ובהתחשב בהתנהלות ההליך העיקרי