בש"פ 5623/97 פתחי חלאיילה נ. מדינת ישראל

נגד העורר הוגש ביום 6.5.97 כתב אישום, המייחס לו עבירה של החזקת סם מסוכן מסוג הירואין במשקל כארבעים ושבעה גרם. בית המשפט החליט לעצרו עד תום ההליכים, וערר על החלטה זו שהוגש לבית משפט זה נדחה.

העורר פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר, מהטעם שעד תאריך 9.11.97 לא נקבעה ישיבה לדיון בה תשמענה הראיות בתיק. נקבעו לדיון ארבע ישיבות, החל מהתאריך הנ"ל, אשר הארוכה שבהן, אשר נועדה להתקיים בין שעה 09:00 לשעה 18:00 ביום 7.1.98 בוטלה, מבלי שנקבעו ישיבות אחרות במקומה.

אכן, קביעה של שמיעת הראיות רק שישה חודשים לאחר הגשת כתב האישום, כשהנאשם נתון במעצר, אינה מניחה את הדעת. היא בוודאי אינה עולה בקנה אחד עם מגמת המחוקק לקצר ככל האפשר את תקופת המעצר בה נתון נאשם עד שיסתיים משפטו.

על פי טיעון באי כוח הצדדים בפני, הזמן שנקבע כאמור לשמיעת הראיות בודאי לא יספיק לשמיעת כל ראיות הצדדים. במצב דברים זה יש לקבוע מספר ישיבות נוספות, כדי לאפשר את סיום הדיון בעניינו של העורר בכל ההקדם. חזקה על בית המשפט המחוזי, שאכן יקבע מספר ישיבות דיון נוספות וכי יעשה זאת בכל ההקדם.

מתוך הנחה זו, ובהתחשב בטיב העבירה המיוחסת לעורר ובהרשעותיו הקודמות של העורר בעבירות סמים, באתי למסקנה שאין לקבל את הערר.

עם זאת, אך מובן הוא שאם קצב שמיעת הראיות לא יהיה מניח את הדעת, פתוחה בפני העורר הדרך לפנות בבקשה נוספת לעיון חוזר, אשר בית המשפט יחליט בה על פי הנסיבות כפי שתתבררנה.