בש"פ 5631/22מדינת ישראל נ. פלוני

1.

לפניי בקשה שמינית להארכת מעצר בפיקוח אלקטרוני מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק ). במסגרת הבקשה, עותרת המבקשת (להלן: המדינה ) להאריך את מעצרו של המשיב לפרק זמן של 90 ימים החל מיום 9.9.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ 39563-03-20 בבית משפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

רקע והליכים קודמים

2.

ביום 19.3.2020 הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום נגד המשיב, המייחס לו עבירת אינוס לפי סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); ועבירת כניסה והתפרצות למקום מגורים לפי סעיף 406(א) לחוק העונשין. על-פי העובדות שבכתב האישום, המשיב התפרץ לביתה של המתלוננת בעודה ישנה ובעל אותה, תוך ניצול מצב שמנע ממנה להגיב או לתת הסכמתה למעשים.

3.

יחד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט קמא בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען כי בידי המדינה ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב וכי נגד המשיב קמה עילת מעצר בשל החשש שהוא יסכן את שלום הציבור, נוכח המסוכנות הנלמדת מאופי מעשיו והתנהגותו. עוד נטען כי מסוכנות המשיב נלמדת מעברו הפלילי הכולל 14 הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות אלימות ורכוש; ומריצוי מאסר ומאסר מותנה העומד נגדו. כן נטען כי קמה עילת מעצר נגד המשיב בשל החשש להתחמקות מהדין, הנובע מכך שהמשיב התחמק ממשטרת ישראל במודע כאשר התחזה לאדם אחר בפני השוטרים שהגיעו לעצור אותו.

ביום 29.3.2020 התקיים הדיון בבקשת המדינה. בית המשפט קמא קבע כי מתקיימות ראיות לכאורה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

4.

בהמשך, ולאור התארכות ההליכים בענייננו של המשיב, הגישה המדינה מספר בקשות לבית משפט זה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים. בהחלטתו מיום 15.12.2020, האריך בית המשפט (השופט ג' קרא ) את מעצרו של המשיב בהסכמתו ב-90 ימים (החל מיום 19.12.2020).

5.

ביום 16.12.2020 הגיש ב"כ המשיב בקשה לעיון חוזר, והתייחס בה לכרסום בתשתית הראייתית בעקבות עדות המתלוננת; למשך הזמן שיידרש עד לסיום המשפט ולהתקדמות האיטית שלו; ולכך שלא קיים עוד חשש לשיבוש, שכן המתלוננת כבר העידה וחלופת המעצר המוצעת על ידי המשיב רחוקה ממקום מגוריה. המדינה טענה כי לא חל כרסום בראיות, ועמדה על כך שהתמשכות ההליכים רובצת לפתחו של המשיב. בהתייחס לחשש מפני שיבוש ההליכים, נטען כי באותה עת טרם העידו עדים המתגוררים באותה עיר בה ממוקמת חלופת המעצר המוצעת.

בדיון שהתקיים ביום 31.12.2020 קבע בית המשפט קמא כי לא חל כל כרסום בראיות גם לאחר שמיעת עדות המתלוננת וכי בהינתן העובדה שהמשפט צפוי להימשך זמן רב, יש מקום להפנות את המשיב לקבלת תסקיר.

6.

תסקיר שירות המבחן שהתקבל מיום 14.2.2021 פירט את עברו הפלילי של המשיב, הכולל כאמור 14 הרשעות קודמות בעבירות סמים ואלימות. כן צוין בתסקיר שהמשיב ריצה עונשי מאסר בפועל, כשהאחרון בהם הוא מאסר של ארבע שנים. המשיב לא שוחרר בשחרור מוקדם ממאסר זה בשל התנהגות אלימה בבית הסוהר והכשלת שוטר. שירות המבחן התרשם כי המשיב הפנים דפוסי חשיבה כוחניים וכי הוא פועל באלימות ובאגרסיביות כדי לשמר את מעמדו ולממש את צרכיו; כי המשיב אינו בשל לערוך שינוי בחייו ובדפוסי ההתנהגות שלו; וכי קיימת הסלמה במעשיו ובקשייו לשליטה עצמית עם השנים. לבסוף, צוין בתסקיר כי מן המשיב נשקפת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות עבריינית.

בהמשך הודיע שירות המבחן לבית המשפט כי התסקיר מיום 14.2.2021 הוא טיוטה בלבד שהוגשה לבית המשפט בשגגה. משכך, הוגש ביום 23.2.2020 התסקיר הסופי (שאיננו טיוטה) מיום 15.2.2020, ובו חזר שירות המבחן על האמור בטיוטה והוסיף כי לאור ההתרשמות מהבעייתיות שבגורמי הפיקוח המוצעים על ידי המשיב, אשר מתקשים לבחון את הבעייתיות בדפוסי התנהגותו וחשיבתו של המשיב, ההערכה היא כי הם אינם מהווים גורמי סמכות עבורו. לבסוף, העריך שירות המבחן בתסקיר הסופי כי אין בחלופה המוצעת כדי לתת מענה לרמת הסיכון הנשקפת מהמשיב, ולכן לא בא בהמלצה להורות על חלופת מעצר בעניינו של המשיב.

7.

בהחלטה מיום 8.3.2021, האריך בית המשפט (השופט נ' סולברג ) את מעצרו של המשיב בהסכמתו ב-90 ימים נוספים (החל מיום 19.3.2021). בהחלטה נוספת מאותו מועד דחה בית המשפט קמא את בקשתו של המשיב לעיון חוזר וזאת לאור ההמלצה השלילית של שירות המבחן. על החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה ביום 21.3.2021, אך המשיב חזר בו מהערר בהמלצת בית המשפט (השופט ע' גרוסקופף ). הערר נדחה לכן, תוך שצוין בהחלטה כי ככל שהמשפט יתארך מעבר לצפוי, שמורה למשיב האפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר.

8.

ביום 20.4.2021 הגיש ב"כ המשיב בקשה נוספת לעיון חוזר. בהחלטה מיום 24.5.2021 דחה בית המשפט קמא את בקשתו של המשיב לעיון חוזר מהנימוקים שצוינו בהחלטות הקודמות בעניין זה; וכן משום שלשיטת בית המשפט קמא, אין בחלוף הזמן כשלעצמו להוות נסיבה חדשה המצדיקה עיון חדש. בית המשפט אף ציין כי ההליכים בעניינו של המשיב מתקדמים בקצב סביר. על החלטה זו הגיש ביום 30.5.2022 ערר נוסף לבית משפט זה, בו טען המשיב כי האחריות להתמשכות ההליכים רובצת לפתחה של המבקשת, וכי נקודת האיזון השתנתה ובשלה העת להורות על המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני. בהחלטה מיום 3.6.2021 קבע בית המשפט (השופט ע' גרוסקופף ), כי יש מקום לבחון את האפשרות להעביר את המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני, וכי יש להכין תסקיר מעצר משלים לצורך כך.

9.

ביום 7.6.2021 ולאור העובדה שמשפטו של המשיב לא הסתיים, הוגשה בקשה שלישית להארכת מעצר. בית המשפט (השופט י' אלרון ) נעתר לבקשה בהסכמת המשיב, ומעצרו הוארך ב-90 יום החל מיום 17.6.202.

10.

ביום 23.6.2021 הוגש תסקיר משלים בעניינו של המשיב, ובו נבחנה החלופה שהוצעה על ידיו - והיא מעצר בפיקוח אלקטרוני אצל דודו או אצל דודתו. שירות המבחן התרשם מדאגתם של המפקחים המוצעים למצבו ומרצונם לסייע לו, וסבר כי הם מתייחסים באופן ביקורתי למעשיו ולעברו הפלילי. הוא הוסיף כי כל עוד עומד המשיב בסירובו לקחת חלק במסגרת הטיפולית בתחום עבריינות המין, הרי שכל חלופה אנושית שתוצע אינה נותנת מענה טיפולי מתאים. לכן, לא המליץ שירות המבחן לשחרר את המשיב ממעצר.

11.

ביום 12.7.2021 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי שהורה – לאור החלטתו של השופט ע' גרוסקופף מיום 4.6.2021 (בבש"פ 3769/21) וחרף התנגדות המדינה – על מעצרו בפיקוח אלקטרוני של המשיב, בכפוף לתנאים שנקבעו בהחלטה ותחת פיקוח מתאים. ביום 22.7.2021, לאחר שסכום ההפקדה (שהופחת) הופקד על ידי המשיב, הוא נעצר בפיקוח אלקטרוני והוא מצוי בפיקוח כזה מאז.

12.

ביום 12.9.2021 הסכים ב"כ המשיב להארכת המעצר ובית המשפט (השופט ע' גרוסקופף) קיבל את הבקשה והאריך את המעצר בפיקוח אלקטרוני ב-90 ימים מיום 15.9.2021.

13.

ביום 30.9.2021 הגיש ב"כ המשיב בקשה לשינוי הכתובת של המעצר בפיקוח אלקטרוני, ובית המשפט הורה על קבלת עמדת שירות המבחן ביחס לכך. ביום 1.12.2021 הגיש שירות המבחן תסקיר משלים בעניינו של המשיב, ובו צוין כי התחזקה התרשמותו ממאפייניו האלימים של המשיב. עוד נכתב בתסקיר כי המתלוננת חוששת ממפגש אקראי עם המשיב בעיר מגוריה. כן צוין כי שירות המבחן עיין בגיליון ההתנהגות של המשיב במסגרת הפיקוח האלקטרוני, וכי נרשמו לו שתי הפרות מהותיות וחמש חריגות מהזמנים שאושרו לו – כל זאת בלא שהוא לקח אחריות על אירועים אלו. נוכח כל האמור, שירות המבחן לא המליץ על שהותו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בעיר מגורי המתלוננת.

ביום 7.12.2021 התקיים דיון בבקשת המשיב לשנות את הכתובת בה הוא ישהה בפיקוח אלקטרוני, ולאור תסקיר שירות המבחן דחה בית המשפט את הבקשה שהייתה כרוכה במעבר לעיר בה מתגוררת המתלוננת לסירוגין.

14.

בהמשך ביקש המשיב מבית המשפט לאפשר לו לצאת לעבודה ולבטל את הפיקוח האלקטרוני. לאחר שהתקיים דיון בנושא זה, הורה בית המשפט על קבלת תסקיר משלים את שירות המבחן. ביום 22.5.2022 הגיש שירות המבחן תסקיר משלים בעניינו של המשיב. שירות המבחן חזר על עיקרי הדברים שצוינו על ידיו בתסקיר הקודם. בהתייחס לבקשת המשיב לצאת לעבוד, צוין כי לא הועברו פרטי מקום העבודה ופרטי ההתקשרות עם המפקח המוצע, ולכן לא ניתן היה לבחון את הבקשה. כן המליץ שירות המבחן בהתייחס לבקשת המשיב (שבהמשך הוא חזר בו ממנה), כי יאושר למשיב לצאת להתאווררות בליווי מפקח, כדי לבלות עם בנו.

15.

ביום 25.5.2022 הגיש המשיב בהסכמת המבקשת בקשה לשינוי כתובת המעצר שלו בעיר מגוריו (לאחר שהמתלוננת חדלה לשהות בה). במסגרת זו הוא חזר בו מהבקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר (בה הוא עתר לאפשר לו לצאת להתאווררות), והסכים להארכת המעצר בפיקוח אלקטרוני למשך 3 חודשים נוספים. מאחר שהיה מדובר בבקשה מוסכמת, בית המשפט נעתר לה כמבוקש בה.

16.

עוד יצוין למען שלמות התמונה, כי משלא הסתיים משפטו של המשיב, האריך בית המשפט (השופטת ע' ברון )

את המעצר בפיקוח אלקטרוני בפעם החמישית, בהסכמת המשיב, ב-90 ימים החל מיום 14.12.2021; בפעם השישית (השופט א' שטיין ), החל מיום 14.3.2022; ובפעם השביעית (כב' השופטת ע' ברון ), החל מיום 11.6.2022. כאמור, הבקשה שלפניי היא הבקשה השמינית להארכת המעצר.

טענות הצדדים

17.

בבקשת המדינה נטען כי מסוכנותו של המשיב נלמדת הן מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום והן מעברו הפלילי הנכבד, הכולל 14 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות וסמים, בגינן הוא ריצה עונשי מאסר ואף תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה של 12 חודשים שהוא בר הפעלה בגין כל עבירת אלימות מסוג פשע (ר' ת"פ 32618-7-11). עוד נטען כי מסוכנות המשיב אף מתחדדת מתסקירי שירות המבחן בעניינו, מהם עולה כי נשקפת ממנו רמת מסוכנות גבוהה להישנות התנהגות פלילית וכי ההערכה היא שהוא יתקשה להציב לעצמו גבולות פנימיים ולקבל גבולות חיצוניים שיוצבו לו לאורך זמן. כן נטען כי קיים חשש להתחמקות המשיב מאימת הדין, הנובע כאמור מכך שכאשר הוא נדרש לחקירה, הוא התחמק מהמשטרה במודע והתחזה לאחר בפני השוטרים שהגיעו לעצור אותו.

18.

לבסוף, נטען כי הדיונים בתיק נדחו מעת לעת בשל בקשות דחייה של ההגנה לצורך לימוד חומר הראיות וכן בשל החלפת הייצוג. ביום 19.11.2020 החלו להישמע ההוכחות בתיק ופרשת התביעה הסתיימה לאחר שבעה מועדי הוכחות. בדיונים שהתקיימו בימים 30.11.2021 ו-7.12.2021, החלה להישמע פרשת ההגנה ונשמעה עדותם של המשיב ושל עדים נוספים. דיוני ההוכחות שנקבעו לימים 10.2.2022 ו-21.3.2022 לסיום פרשת ההגנה בוטלו בשל הקורונה, והדיון שנקבע ליום 7.7.2022 נדחה בשל מחלתה של ב"כ המדינה. כעת קבוע דיון הוכחות לסיום פרשת ההגנה ליום 25.10.2022.

לאור כל המפורט לעיל, המדינה מבקשת כי בית המשפט יורה על הארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בתשעים ימים.

19.

ב"כ המשיב התנגד לבקשה. בדיון שנערך לפניי ביום 30.8.2022, הוא טען כי ההליך מתמשך לאורך פרק זמן משמעותי מאוד, וכי אין מדובר בעיכובים שיש לזקוף לחובת המשיב או בא כוחו. הוא הוסיף וציין את הקושי הכרוך במעצר בפיקוח אלקטרוני ועתר לכן כי בית המשפט יורה על כך שהמשיב ייעצר בתנאים של מעצר בית או לחלופין שייפתחו לו "חלונות איוורור" במסגרת המעצר בפיקוח האלקטרוני.

דיון והכרעה

20.

אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בהליך שמתמשך לאורך תקופת זמן ממושכת מאוד, ותעיד על כך העובדה שהבקשה שלפניי היא הבקשה השמינית להארכת מעצרו של המשיב. מאז ישיבת ההוכחות האחרונה שהתקיימה בהליך ועד למועד הדיון הבא שנקבע, יחלוף פרק זמן של 10 חודשים. יתרה מכך וכפי שטען ב"כ המשיב, לא ניתן לזקוף את התארכות ההליכים, לפחות לא בתקופה האחרונה, לחובת המשיב, כאשר מועדי הוכחות בוטלו בתיק הן בשל מגפת הקורונה והן לאחר מכן לאור מחלת ב"כ המבקשת.

התארכות ההליכים ושלילת חירותו של מי שטרם הורשע, היא כידוע אחד השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בדיון בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק. את השיקול הזה על בית המשפט לאזן עם השיקול של השמירה על האינטרס הציבורי. לכן, מעבר לפרק הזמן שחלף מאז שוהה הנאשם במעצר, צריך בית המשפט להביא בחשבון גם את מידת המסוכנות הנשקפת ממנו, את חומרת העבירה המיוחסת לו ואת קצב התקדמות ההליך (בג"ץ 14/98 מנבר נ' מדינת ישראל , נב(1) 97, 106-105 (1998); בש"פ 6581/14 מדינת ישראל נ' מונדר (2.11.2014); בש"פ 2848/15 מדינת ישראל נ' זוננשוילי (26.1.2015); בש"פ מדינת ישראל נ' מונה (7.5.2015); בש"פ 1452/17 מדינת ישראל נ' זליג (22.2.2017); בש"פ 1087/18 מדינת ישראל נ' פוגל , (1.3.2018); בש"פ 85/21 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (19.1.2021)).

מהאמור לעיל עולה, אם כן, כי בכל בקשה נוספת להארכת מעצר, על בית המשפט לשוב ולערוך את האיזון בין מכלול השיקולים הרלוונטיים, כאשר ככל שההליך המשפטי בעניינו של הנאשם מתמשך, נוטה האיזון יותר לעבר זכותו של הנאשם לחירות. לכן, עם התארכות ההליכים, בית המשפט רשאי לבחון את האפשרות להורות בשלב מסוים על המרת המעצר בחלופת מעצר (ר' למשל בש"פ 9567/17 מדינת ישראל נ' פלוני , פס' 8 (19.12.2017); בש"פ 8769/18 מדינת ישראל נ' ותד , פס' 8 (2.1.2019)). במקרה דנן, המשיב לא הועבר לחלופת מעצר אם כי, כפי שהובהר בפירוט לעיל, הוא הועבר ממעצר מאחורי סורג ובריח למעצר בפיקוח אלקטרוני.

21.

כאמור, מול השיקול של התארכות ההליכים, יש להביא בחשבון את השיקול של האינטרס הציבורי, כאשר בהקשר זה ישנן נסיבות כבדות משקל כנגד המשיב. נסיבות אלה עולות בבירור מכל התסקירים הרבים שניתנו בעניינו, מהם עולה עברו הפלילי המכביד; דפוסי החשיבה הכוחניים שלו; היעדר הבשלות שלו לערוך שינוי בחייו; וההסלמה במעשיו ובאפשרות שלו לשליטה עצמית עם השנים. כן מקשה על המשיב עברו הפלילי המכביד והעבירה המיוחסת לו נושא המעצר הנוכחי. מובן כי לשיקולים אלה יש משקל משמעותי מאוד כאשר עומדת על הפרק האפשרות לשחרר נאשם ממעצר – וזאת בין אם מדובר במעצר מאחורי סורג ובריח, ובין אם מדובר במי שהוא עצור בפיקוח אלקטרוני כמו המשיב דנן.

העובדה שכיום המשיב אינו מאחורי סורג ובריח אלא בפיקוח אלקטרוני היא בעלת השלכה משמעותית לטעמי. אכן, אין להקל ראש גם במעצר כזה, שאף המחוקק עצמו ראה אותו כ"מעצר" והורה לבית המשפט לשוב ולהידרש לו ולשאלת האפשרות להאריכו אם ההליכים מתארכים. ב"כ המשיב הדגיש את הקושי הכרוך במעצר בפיקוח אלקטרוני לעומת שחרור בתנאים של מעצר בית. הוא ציין כי מי שעצור בפיקוח אלקטרוני הוא בחזקתו של השב"ס שיכול להפקיע את השחרור ללא החלטה של בית המשפט; לעצור כזה לא ניתנים על נקלה "חלונות" של שחרור או הקלות; והאפשרות של עצור כזה לחזור לחיים נורמטיביים ולצאת לעבודה היא מצומצמת מאוד.

אולם חרף הקושי הלא מבוטל הכרוך במעצר כזה – מדובר בתנאים שהם לאין שיעור פשוטים יותר מאשר מעצר מאחורי סורג ובריח, ויעידו על כך בקשות רבות המופנות לבתי המשפט של עצירים (ובכלל זה המשיב עצמו) המבקשים להמיר את המעצר שלהם מאחורי סורג ובריח במעצר בפיקוח אלקטרוני (בש"פ 4658/15 פישר נ' מדינת ישראל , פס' 15-13 לפסק דינו של השופט י' עמית (9.7.2015); בש"פ 4831/16 מועלם נ' מדינת ישראל , פס' 10-6 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן (23.6.2016); בש"פ 4449/16 שמאסנה נ' מדינת ישראל (9.6.2016); בש"פ 7738/17 מדינת ישראל נ' אברגיל , פס' 8 לפסק דינו של השופט מ' מזוז (18.10.2017); בש"פ 3176/19 ותד נ' מדינת ישראל , פס' 10-7 לפסק דינו של השופט א' שטיין (15.5.2019)).

22.

מעבר לכך, לאור בקשותיו של המשיב, אף חל כאמור שינוי בתנאי מעצרו, כאשר הותר לו לעבור לדירה בעיר שהוא ביקש לשהות בה זה מכבר. ב"כ המשיב עתר למעשה כי בית המשפט יורה על הקלות נוספות בתנאי מעצרו של המשיב – וזאת על ידי שחרורו בתנאי של מעצר בית מלא, או למצער המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני תוך מתן אפשרות לאפשר לו "חלונות התאווררות". מובן כי ככל שתנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני של המשיב הם מקלים יותר, כך פוחת משקלו של השיקול הנוגע לפגיעה בחירותו, וניתן לשים דגש על השיקול הציבורי הנובע מהמסוכנות הרבה של המשיב.

23.

במקרה דנן, הגיש המשיב בעבר בקשה לאפשר לו "חלונות התאווררות" – כך שיותר לו לצאת שלוש פעמים בשבוע יחד עם מלווה כדי לבלות עם בנו. כפי שציינתי לעיל, בסופו של דבר חזר בו המשיב מהבקשה, כדי שתתקבל בקשתו לאפשר לו לחזור להתגורר בעיר מגוריו. יחד עם זאת, תסקיר שירות המבחן שניתן בהתייחס לבקשה זו המליץ על קבלתה. עוד יש לציין כי באי כוח שני הצדדים ציינו כי המשיב מבקש לעיתים תכופות לצאת מהבית לצורך קבלת טיפול רפואי שהוא זקוק לו, והמבקשת נעתרת לכל בקשותיו. מכאן עולה כי המשיב יצא מהבית פעמים רבות גם בתקופת מעצרו בפיקוח אלקטרוני. לעניין זה יש משמעות כפולה – מחד גיסא נובע ממנו כי המשיב קיבל אפשרויות לא מעטות לצאת מהבית, כך שהפגיעה בחירותו היא פחותה. מאידך גיסא, הדבר גם מעיד על כך שהאפשרות להקל עוד במקצת עם המשיב היא אפשרות מעשית שאף מתקיימת בפועל מזה זמן מה.

24.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי ניתן להיעתר לבקשתו של המשיב לקבל "חלונות התאווררות" במסגרת המעצר לפחות פעמיים בשבוע. אני סבורה כי יש לעשות זאת תוך פיקוח הדוק על המשיב, לאור המסוכנות הרבה הנובעת ממנו, ובהתאם לתנאים שייקבעו על ידי בית המשפט המחוזי. בכפוף לאמור, אני סבורה כי יש להאריך פעם נוספת את מעצרו בפיקוח אלקטרוני.

עוד אוסיף כי בית המשפט קמא קבע מועד קרוב נוסף לסיום פרשת ההגנה, ליום 25.10.2022. יש לקוות כי במועד זה תסתיים פרשת ההגנה באופן שיאפשר את סיום ההליכים והכרעת דינו של המשיב במועד קרוב ככל האפשר.

25.

סוף דבר – אני נעתרת לבקשת המבקשת כמבוקש בה. המשיב יפנה לבית המשפט המחוזי כדי שידון ויקבע את התנאים ליציאתו ל"התאווררות" (לפחות פעמיים בשבוע, או מעבר לכך אם בית המשפט המחוזי ימצא לנכון).

מעצרו של המשיב מוארך בזאת ב-90 ימים החל מיום 9.9.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ 39563-03-20 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.