בש"פ 5632/11 מוחמד עקל נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 12.7.11 במ"ת 1582-07-11 (כבוד השופט ציון קאפח) לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.

1.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, פציעה בנסיבות מחמירות, איומים ונשיאת נשק לפי סעיפים 329(א)(2), 335(א)(1)+(2), 192, 144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, (בהתאמה).

על פי הנטען בכתב האישום, נתגלע סכסוך בין העורר לבין אחד בשם איימן זובידאת (להלן: המתלונן ). ביום 17.6.11 בשעות הלילה, ישב המתלונן עם חברו בטיילת הרברט סמואל בתל אביב, כשהעורר הגיע למקום בלווית אחד בשם יונס, ואיים על המתלונן בעודו שולף סכין לעברו. המתלונן ברח מהמקום לעבר בניין השגרירות האמריקאית ונעמד בקרבת המאבטחים במקום, עד שהגיע אביו של המתלונן לאוספו והציע כי בין השניים תיערך 'סולחה'. מספר שעות לאחר מכן, נפגשו העורר ואחרים עם המתלונן ואביו לצורך ה'סולחה' ואו-אז התפתחה תגרה המונית, במהלכה פנה העורר לעבר מונית שהמתינה בסמוך, נטל משם אקדח וירה לעבר המתלונן ואביו. באותה עת, דקר חברו של העורר את אביו של המתלונן 6 דקירות בישבנו. לאחר הדברים האלה נמלט העורר מהמקום ברכב עם שלושה אחרים, ונעצר ביפו במחסום משטרתי כשהוא נושא על גופו אקדח עם קליע בקנה ומחסנית עם חמישה כדורים.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית המשפט

קבע כי יש ראיות לכאורה כנגד העורר, וכי לאור העובדה שהעורר נתפס עם כדור בקנה האקדח ולאור עברו הפלילי המכביד, קמה עילת

מסוכנות. משכך, הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

מכאן הערר שבפניי.

3.

העורר טען כנגד קיומן של ראיות מוצקות. לשיטתו, הראיות בתיק מצביעות על סיכוי סביר להרשעה רק בעבירת נשיאת נשק בגין תפיסתו עם האקדח במחסום המשטרתי, ולא בעבירות שיוחסו לו בעת התרחשות האירוע. בהקשר זה טען העורר לסתירות שונות בהודעות שמסרו המתלונן ואביו, אשר לשיטתו פוגעות במהימנותן.

עוד טוען העורר כי שגה בית משפט קמא כשלא בחן כלל חלופת מעצר. לטענתו, יש לזקוף לזכותו כי עבד במהלך התקופה עובר למעצר וכי בעברו הפלילי אין עבירות נשק, ועל כן ניתן לשחררו למעצר הרחק מהמתלוננים במעצר בית מלא ובאיזוק אלקטרוני בפיקוחם של שלושה ערבים ראויים ביותר, שהוצעו ל בית משפט קמא.

4.

לא מצאתי ממש בטענת העורר לגבי דיותן ועוצמתן של הראיות לכאורה, ואמנה את הראיות לכאורה הקיימות בעניינו של העורר להלן בראשי פרקים:

( - ) האקדח שנתפס על גופו של העורר.

( - ) הודעות אביו של המתלונן המייחס אף הוא את הירי לעורר, ומתאר כי אחד הנוכחים שהיה באירוע – בחור מזוקן שאותו זיהה במסדר תמונות – הוא שהביא את האקדח לעורר והוא שדקר אותו מאחור.

( - ) הודעות המתלונן המייחס אף הוא את הירי לעורר ואת הדקירות בסכין לבחור המזוקן שהביא את האקדח לעורר.

( - ) שלושת הנוסעים הנוספים במונית הכחישו תחילה כי הם מכירים את העורר, אך לאחר מכן אישרו כי היה עמם בתקרית.

( - ) פליטת פה, שמא ראשית הודאה של העורר, שאמר לשוטר שעצר אותו "לא הבנתי למה עצרתם את החברים שלי, הם לא קשורים לעניין".

( - ) פלוני שמצא תרמיל בזירה הביא אותו למשטרה, ובבדיקה נמצא כי התרמיל תואם את האקדח שנתפס אצל העורר.

( - ) בדיקת פרו-פרינט (בדיקת שרידי מתכת שנועדה לבחון אם האדם החזיק כלי יריה בסמוך לפני הבדיקה) שנערכה לעורר הייתה חיובית.

( - ) ואם לא די בכל אלה, באה שתיקתו של העורר – שאף הכחיש בתחילה כי הוא מכיר את המתלונן – ומחזקת עד מאוד את הראיות לכאורה שפורטו לעיל. גם במהלך העימות בין העורר לבין אביו של המתלונן שמר העורר על זכות השתיקה ואף הכחיש כי הוא מכיר את אביו של המתלונן. לא למותר לציין כי גם יונס שמר על זכות השתיקה כל אימת שנשאל מה עשה עם העורר בטיילת באותו יום.

5.

העבירות המיוחסות לעורר מקימות עילת מעצר ואף חזקת מסוכנות. לכך יש להוסיף כי שותפו של העורר, אשר לטענת המתלונן ואביו הוא שדקר את אביו של המתלונן, נמלט וטרם אותר על ידי המשטרה, כך שקיים גם חשש לשיבוש הליכי משפט. הטענה כי לעורר אין רישום פלילי של החזקת נשק נכונה כשלעצמה, אך רחוקה עד מאוד לשקף את עברו הפלילי המכביד של העורר, אשר לחובתו רשומות הרשעות בעבירות של מרמה וזיוף, גניבה, התפרצות, איומים, הימורים, תקיפה, שוד מזויין ועוד, ובגינן אף ריצה עונשי מאסר בפועל (ולא נעלם מעיני כי מאז שנת 2001 לא נצברו לחובתו עבירות נוספות). ובקיצור, לא זו העבירה ולא זה הנאשם ש בית המשפט יורה על שחרורו לחלופת מעצר.

6.

סיכומו של דבר, שאני דוחה את הערר.