החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 5643/97 אחמד רוסתם נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · מעצר עד תום ההליכים בעבירת סחר בסםערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר נדחה בקשר להחלטת בית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בגין חשד לסחר בהירואין. נקבע כי העדות של הסוכן המשטרתי וראיות נוספות מהוות ראיות לכאורה, וכי הסיכון לציבור מטה את הכף נגד שחרור בערובה או חלופת מעצר.

העובדות

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סחר בסם מסוכן מסוג הירואין במשקל של כעשרה גרם. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד תום ההליכים. העורר ערר על ההחלטה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה בעבירת סחר בסם מסוכן?
  2. 2.האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר במקום מעצר עד תום ההליכים בנסיבות של חשד לסחר בהירואין ולסיכון לציבור?

הלכות

  1. 1

    די בעדותו של הסוכן המשטרתי ובראיות נוספות המחזקות אותה כדי להוות ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

    ״עדותו של הסוכן המשטרתי וראיות נוספות המחזקות אותה, די בהן להוות ראיות לכאורה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הסיכון לציבור שנשקף מהמשך עיסוק בעסקי סמים מטה את הכף לדחיית בקשת השחרור בערובה.

    ״הסיכון שבעורר, אם ישוחרר ממעצרו, מטה את הכף לכיוון דחיית בקשתו להשתחרר בערובה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ראיות לכאורה
  • סחר בסם מסוכן
  • הירואין
  • סיכון לציבור
  • ערר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

5643/97

בפני:

כבוד השופט ת' אור

העורר

:

אחמד

רוסתם

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המ

שפט המחוזי בחיפה מיום 22.7.97 בתיק ב"ש

1094/97 שניתנה על ידי כבוד השופט ג'ובראן

תאריך

הישיבה: ח' בתשרי התשנ"ח (9.10.97)

בשם

העורר: עו"ד חנא בולוס

בשם

המשיבה: עו"ד למברגר

החלטה

נגד העורר, ביחד עם אחרים, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סחר בסם מסוכן מסוג הירואין במשקל כעשרה גרם. בית המשפט החליט לעצרו עד תום ההליכים. על כך הוגש ערר זה.

טענתו הראשונה של בא כוח העורר היא, שאין ראיות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת לו. דין טענה זו להדחות. עדותו של הסוכן המשטרתי וראיות נוספות המחזקות אותה, די בהן להוות ראיות לכאורה כפי שאכן קבע בית המשפט המחוזי.

טענתו השניה של בא כוח העורר היא, שניתן להסתפק בחלופת מאסר. טענה זו יש לדחות. על פי הראיות, העורר הוא שלכאורה סיפק את הסם ועולה מהן לכאורה שהעורר הציע גם את ביצוען בעתיד של עסקות סם נוספות. ראיות אלה מחזקות את הסיכון לציבור שאם ישוחרר העורר יחזור לעסוק בעסקי סמים.

בנסיבות אלה, הסיכון שבעורר, אם ישוחרר ממעצרו, מטה את הכף לכיוון דחיית בקשתו להשתחרר בערובה.

הערר נדחה.

ניתנה היום, ח' בתשרי התשנ"ח

(9.10.97).

ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

עכב/

97056430.

E02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בש 1094/97

הלכות

  1. 1די בעדותו של הסוכן המשטרתי ובראיות נוספות המחזקות אותה כדי להוות ראיות לכאורה להוכחת האשמה.
  2. 2הסיכון לציבור שנשקף מהמשך עיסוק בעסקי סמים מטה את הכף לדחיית בקשת השחרור בערובה.