בש"פ 5653/97 דהן יהודה נ. מדינת ישראל

1.נגד העורר, ביחד עם אחרים, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, דהיינו שדידת כספי פדיון של סופר-סל, וכן החזקת ונשיאת נשק שלא כדין.

עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצר העורר והאחרים עד תום ההליכים, אך בית המשפט המחוזי החליט לשחררם בתנאים, אשר אחד מהם היה מעצר בית. אין חולק, שהעורר הפר תנאי זה, כשנמצא ביום 28.8.97 בשעה 17:00 בראשון לציון, על אף שמקום מגוריו בלוד. בכך הפר את תנאי שחרורו. המדינה עתרה לבית המשפט המחוזי לעיון חוזר, ובהתחשב בהפרת תנאי השחרור, בקשה את מעצרו של העורר עד תום ההליכים. ביום 29.8.97 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה. על החלטת בית המשפט המחוזי הוגש ערר זה.

2.הדיון בבקשה לעיון חוזר נערך בבית המשפט המחוזי, מבלי שסנגורו של העורר הוזמן לדיון, והדיון נערך ללא שהעורר היה מיוצג. כך אירע, על אף שבא כוח הפרקליטות ידע שלעורר יש סנגור, אשר ייצגו בהליכים קודמים. תקלה זו לבדה הצדיקה ביטול החלטת בית המשפט המחוזי והחזרת הדיון אליו, על מנת שידון בבקשת המדינה כשהעורר מיוצג על ידי סנגור. אך סנגורו של העורר ביקש שהערר ישמע לגופו, ויוחלט בו על פי נסיבות המקרה.

3.לאחר שמיעת טענותיו של הסנגור, נחה דעתי שבית המשפט המחוזי הגיע למסקנה המתבקשת.

מתברר, שהעורר הפר את האמון שנתן בו בית המשפט בכך שלא קיים את התנאי על פיו נאסר עליו לצאת מפתח ביתו. יתר על כן, הנסיבות שבהן נתפס העורר בראשון לציון מאששות את החשש שכשאין הוא עצור, יעבור עבירות: העורר נתפס בשופר-סל, כשניסה לשלם עבור מצרכים שקנה בו באמצעות כרטיס אשראי מזוייף.

בנסיבות אלה, צדק בית המשפט המחוזי כשהחליט על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.

הערר נדחה.