בש"פ 5659/09 מדינת ישראל נ. רמיז ממדוב

1.

זוהי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל ביום 30.7.09, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו -1996.

2.

ביום 30.10.08 הוגש נגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב. למשיב מיוחס ביצוען של עבירות אינוס קטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, מעשה סדום, איומים ושיבוש מהלכי משפט. הפרשה העיקרית נוגעת לאישום באינוס ילדה ילידת 1995, שהיתה בת 13 בעת הארוע, אשר המשיב מואשם בתפיסתה באקראי בעת שעשתה דרכה לביתה, ובאינוסה האכזרי תוך שימוש באיומים ואלימות.

3.

המשיב נעצר עד תום ההליכים.

4.

ישיבת ההקראה הפורמאלית בהליך זה התקיימה ביום 10.11.08, וישיבת המענה המפורט לכתב האישום נדחתה ליום 10.12.08, לבקשת הסניגור. מועד זה נדחה אף הוא לבקשת בא-כוח המשיב, לצורך עיון בחומר החקירה, והתקיים ביום 24.12.08. באותו יום, ניתנה תשובת המשיב לכתב האישום, והועלו טענות מקדמיות. כן נקבע, כי עדות המתלוננת תינתן ביום 16.2.09. בדיון שהתקיים ביום 16.2.09 התקבלה הודעת חוקרת הילדים כי המתלוננת לא תוכל להעיד בישיבה בשל מצבה הנפשי, ועל כן נקבע התיק להוכחות בימים 16.7.09, 19.7.09, 21.7.09 ו-7.9.09.

5.

עוד מציינת המדינה, כי מאחר שביום 19.6.09 מלאו למתלוננת 14 שנים, הוגשה ביום 11.6.09 בקשה להעידה שלא בפני המשיב. דיון בבקשה צפוי להיערך במועד ההוכחות הראשון ביום 16.7.09.

6.

המדינה טוענת בבקשתה, כי מעשיו של המשיב מעידים על מסוכנות רבה הנשקפת ממנו. כן קיים חשש מפני שיבוש הליכים באמצעות פגיעה במתלוננת או הפחדתה, נוכח האימה שהטיל המשיב על המתלוננת, וניסיונותיו להניאה מלספר ולהתלונן על מה שקרה. לחובת המשיב שתי הרשעות קודמות. האחת, משנת 2006, בעבירות של החזקת סכין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו; השניה משנת 2007, בעבירה של שיבוש הליכי משפט, בגינה אף תלוי ועומד נגד המשיב מאסר על תנאי בר-הפעלה בן שנה אחת. המדינה מוסיפה, כי היא מודעת לקושי שבהתמשכות ההליכים בתיק זה, אך על-פי ההערכה, פרשת התביעה, ובכללה - עדות המתלוננת, צפויה להסתיים עד ליום 21.7.09.

7.

בא כח המשיב לא התייצב לדיון בבקשת המדינה בהליך זה, ולכן הדיון התקיים בהעדרו. במסגרתו, הסכים המשיב להארכת המעצר המבוקשת. לאחר מכן, הודיע הסניגור בכתב כי הוא מסכים גם מטעמו להארכה המבוקשת.

8.

דין בקשת המדינה להתקבל. אמנם, תחילתו של ההליך השיפוטי היתה איטית ולא נשמעו עדים במשפט עקב דחיות מטעם שני הצדדים ומטעם ההגנה. אולם עתה, נכנס ההליך להילוך גבוה, ויש לקוות כי המשכו יהיה נמרץ ואינטנסיבי הרבה יותר.

9.

המסוכנות הנשקפת מהמשיב, והחשש לשיבוש הליכים מצדו אינם מאפשרים את שחרורו בחלופה חרף חלוף הזמן.

כאמור, הן המשיב והן בא כוחו הסכימו להמשך המעצר, כמבוקש על ידי המדינה.

10.

לאור האמור, אני מחליטה לקבל את בקשת המדינה, ולהאריך את מעצר המשיב בתשעים ימים מיום 30.7.09, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם מביניהם.