בש"פ 5668/99 אשר אשרף נ. מדינת ישראל

1.שני העוררים הועמדו לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת והואשמו בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות, סחיטה בכח בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים בנסיבות מחמירות, איומים, חטיפה לשם סחיטה והתפרצות לשם ביצוע פשע.

כתב האישום מגולל סידרה מתמשכת וחמורה של מעשי סחיטה באיומים ומעשי אלימות שנועדו לגביית דמי חסות אשר העורר 1 (להלן - שמואל) ביצע לפי הנטען נגד המתלונן. לפי המתואר בכתב האישום, פעל שמואל, שהוא קרוב משפחה של המתלונן, תוך שיתוף עם שלושה אחרים. אחד מהשלושה הוא העורר 2 (להלן - אשרף), המעורב על פי כתב האישום רק בחלק מן הארועים המיוחסים לחבורת הסחטנים. העררים הוגשו בנפרד אך החלטתי לדון בהם במאוחד.

ברקע המעשים המיוחסים לעוררים בכתב האישום, מצוי ספורו של המתלונן המתפרנס משווק ביצים בשווקים שבמגדל העמק ועפולה. לפי כתב האישום, בחודש מאי 1999 פנה שמואל למתלונן ודרש ממנו לצרפו כשותף לעסקיו. כשסרב המתלונן להצעה, הודיע לו שמואל כי ישוב אליו וכי אז כדאי לו לצרפו כשותף. כעבור שלושה ימים הגיע שמואל לדוכנו של המתלונן בשוק כשנלווים אליו שני נאשמים נוספים, שאינם עוררים בפני. במעמד זה, דרש שמואל לקבל פרטים על הכסף שהרויח המתלונן, הודיע למתלונן כי הוא "בעל הבית" בשוק, ובדקירת סכין ואיומים נטל מנרתיקו של המתלונן למעלה מ- 2,000 ש"ח. השלושה העמיסו את הסחורה שהיתה בדוכנו של המתלונן על רכבם ובאיומי סכין אילצוהו לנסוע לביתו של שמואל ולפרוק שם את תבניות הביצים.

כעולה מכתב האישום, מאז אותו אירוע ביצעו השלושה סידרה של מעשים דומים; בכתב האישום מתוארים ארבעה-עשר ארועים ובהם נטילת כסף ונטילת תבניות ביצים תוך שימוש באלימות וכן איומים טלפוניים ואיומים פנים מול פנים. דרישות הכסף שתכפו נעשו ברובן תוך התיצבות בדוכנו של המתלונן בשוק. פעם אחרת נעשה הדבר בעת שנסע המתלונן במכוניתו במגדל העמק ושמואל עצר אותו, נכנס לרכב ופתח באיומים ובאלימות. באחת הפעמים בשעת לילה הגיעו אשרף, אחד מהנאשמים הנוספים ועוד אדם לביתו של המתלונן; באותה הזדמנות באיומי סכין נטלו כסף ואף אילצוהו לנסוע עמם אל "הבוס", הלא הוא שמואל. שמואל נטל את מפתחות מכוניתו של המתלונן והודיע כי יחזיק ברכב עד לקבלת סכום הכסף שדרש. למחרת הצליח המתלונן לחטוף את מפתחות רכבו בחזרה.

מסכת האיומים והסחיטות בשוק נמשכה עד שהמתלונן הפסיק את עבודתו שם. באותו שלב החלו שמואל ואחרים לאיים על המתלונן בטלפון ולדרוש ממנו סכומי כסף נוספים. הפרשה הסתיימה לאחר שהמתלונן העז לפנות למשטרה תוך שמירה על סודיות, בשל חששו מפני שמואל ושליחיו. נפתחה חקירה סמויה, המתלונן חזר לעבוד בשוק בחסות תצפית משטרתית ובקרה של המשטרה וכך צולמו בוידאו שני שותפיו של שמואל, שעל-פי הטענה פעלו מטעמו, כשהם מכים את המתלונן, הורסים את הדוכן ובועטים בסחורה, ואחד מהם מצמיד לגופו של המתלונן דוקרן או מברג כמי שעומד לדוקרו.

השוטרים ששהו בקרבת מקום עצרו את השניים בשעת מעשה ובעקבות מעצר זה עצרו גם את שמואל ואשרף, העוררים שבפני.

עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצרם של העוררים ושניים אחרים עד לתום ההליכים. הבקשה התבססה על מסוכנותם של העוררים, הנלמדת מהמעשים המיוחסים להם, במיוחד על רקע עברם הפלילי, וכן על החשש מפני פגיעה בעדים והשפעה עליהם. בית המשפט המחוזי, לאחר שקבע שיש בחומר החקירה ראיות לכאורה נגד ארבעת הנאשמים נעתר לבקשת המעצר ומכאן הערר שבפני.

2.בא-כוחו של שמואל, עו"ד קינן, טען בפני בהרחבה כי אין בחומר החקירה תשתית ראייתית מספקת להפללת מרשו, ומטעם זה טוען הוא כי יש לשחררו. טענתו העיקרית היא שכל תיק החקירה המשטרתי מבוסס על הודעותיו של המתלונן, אדם אשר נוכח עברו ואישיותו אין לסמוך עליו כלל. לטענתו, החיזוקים שמצא השופט קמא לגירסת המתלונן אינם יכולים לעמוד. העד רונן זקס, חברו של המתלונן, שהיה עד לדקירתו בידי כמה בחורים, שעל אחד מהם אמר לו המתלונן שהוא בן דודו, לא זיהה את שמואל; כמו-כן בארוע שהוסרט בידי המשטרה ביום 26.7.99 מרשו לא השתתף כלל; עוד טוען עו"ד קינן שבהודעתו הראשונה מסר המתלונן מועד לתחילת האירועים שאינו מתקבל על הדעת, כיוון שבאותה עת, בחודש מרץ 99, שהה מרשו בבית הסוהר. אשר על כן ביקשני לעיין בחומר הראיות ולהתערב בהחלטתו של השופט קמא. יצויין כי הסנגור המלומד הסכים כי אם יימצא שקיימת תשתית ראייתית נגד מרשו הרי שמתקיימת עילת מעצר נגדו.

באת-כוחו של אשרף, עורכת הדין שפריר, מיקדה את טענותיה בחלקו השולי של מרשה בפרשה; מדובר באדם צעיר הנמצא לראשונה בכלא ולטענתה סובל מאד ואף היה לעציר "טעון הגנה" עקב החקירה בפרשה זו.

השופט קמא שבפניו טענו הסנגורים אותן טענות, דחה אותן אחת לאחת. השופט ניתח בפירוט רב את הראיות וסבר כי קיימת תשתית ראייתית מספקת נגד שמואל; באשר לאשרף סבר כי מעשיו, גם אם פחותים הם, שייכים למסכת אחת ומעשה הפריצה והחטיפה שבו השתתף הוא מעשה חמור כשלעצמו המצדיק את מעצרו.

3.קביעותיו של בית המשפט המחוזי לענין קיומן של ראיות לכאורה מקובלות עלי. לאחר שבחנתי את התשתית הראייתית הקיימת בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי התביעה הניחה תשתית מספקת של ראיות לכאורה, כנדרש על-פי הלכתו של בית משפט זה בבש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל , פ"ד נ(2) 133. צדק שופט בית המשפט המחוזי בקבעו כי מעיון בהודעות שנמסרו במשטרה לא ניכרים שום תימוכין לטענת הסניגוריה כי המתלונן הוא עבריין בעל אישיות פסיכוטית. ההודעות סדורות, מכילות פרטים רבים ומעידות על רצונו של המתלונן לשתף פעולה עם חוקריו. כמו כן, הודעה זו אינה עומדת לבדה. רונן זקס, חברו של המתלונן, מסר בהודעתו כי היה עד לדקירתו של המתלונן בידי בחור שהמתלונן תיאר כ"דוד שלו או בן משפחה שלו". כאמור, שמואל הוא אכן קרובו של המתלונן. הוא אף מסר תיאור המתאים לזה של שמואל, אף כי לא היה מוכן לזהותו במסדר זיהוי חי ואף לא זיהה אותו בתמונות, כשהוא מביע חשש רב מפניו.

איני רואה לייחס חשיבות לגירסתו הראשונית של המתלונן ביחס למועד בו החל שמואל לדרוש ממנו שיתוף ברווחים ולאיים עליו.

בהודעתו הראשונה מיום 13.6.99 ציין המתלונן כי הקשר שלו עם שמואל היה "לפני כחודשיים וחצי או שלושה חודשים" וכי "זה היה עוד לפני חג הפסח". התברר כי בחודש מרץ עוד היה שמואל בכלא והוא שוחרר ב8- באפריל 1999. כשהתבררה עובדה זו במהלך החקירה, נחקר המתלונן שוב ובהודעה מיום 3.8.99 הבהיר את הדברים כך: "אני תאריך מדוייק לא יכול לדעת אבל כל העניין הזה של הסחיטה נגדי מצד שמואל זגורי, אבי אסמן, אחיו אייל וכל מה שסיפרתי לך התחיל כמה ימים אחרי ששמואל זגורי השתחרר מהמאסר שלו, אני גם חושב ששמואל זגורי ביקר אצלי בשוק במגדל העמק גם באחת החופשות שלו האחרונה מהכלא לפני שהשתחרר".

דברים אלה נותנים הסבר לכאורי מניח את הדעת. פער הזמנים, אם טעה המתלונן, אינו משמעותי; המתלונן לא ציין בשום שלב מועדים מדוייקים ומכל מקום שמואל יכול היה להגיע אליו גם בעת חופשה מהכלא. צדק השופט קמא בקבעו כי הסבר זה מתקבל על הדעת ובהוסיפו כי הבלבול והלחץ שהמתלונן היה נתון בהם יכלו גם לגרום לאי דיוק במסירת המועד.

כאמור, מכלול החומר שהוגש לעיוני מצביע על כך שהמתלונן אכן מסר הודעות מפורטות, סדורות ועקביות. הודעותיו נתמכות בפרטים שמסרו עדים נוספים הן ביחס לשמואל והן ביחס לתאור השתלשלות העובדות ומעורבותם של אנשים נוספים שפעלו בשמו. ממכלול החומר, נראה לכאורה, כי שמואל עצמו ובעזרת אנשיו, הפיל חיתיתו על המתלונן וכי גם נחקרים אחרים במשטרה פוחדים ממנו. אכן יש בחומר החקירה תשתית ראייתית לכאורה למעשי סחיטה, איומים, אלימות ודרישת דמי חסות בשיטות ברוטליות על-ידי שמואל ושליחיו.

4.התמונה המצטיירת ביחס לשמואל היא של אדם אלים המסוכן לקורבנותיו, והמתלונן היה לכאורה, קורבן כזה. נראה כי אם ישוחרר שמואל עלול הוא לפגוע בעדים נוספים מלבד המתלונן, החוששים ממילא למסור עדות במשטרה, וחששותיהם וכן גירסאותיהם המסבכות את שמואל במעשים המיוחסים לו, תועדו ברישומי השוטרים ובהודעות.

המעשים המיוחסים לעורר והתשתית הראייתית שבחומר החקירה מקימים עילת מעצר נגדו. בהתחשב בכך שמדובר בעבריין בעל עבר פלילי עשיר, שבין עבירותיו עבירות אלימות בגינן ריצה שנות מאסר ממושכות ובהתחשב באופיין של העבירות המיוחסות לו, אין בחלופת מעצר כדי להשיג את תכלית מעצרו.

אשר על כן הערר על ההחלטה לעצור את שמואל זגורי נדחה.

5.אשר לעורר אשרף - דינו שונה.

בכתב האישום מיוחסים לעורר זה כל מעשי הסחיטה, האיומים והשוד המיוחסים לכל הנאשמים כנראה משום שעל-פי טענת התביעה הוא אחד מהמבצעים בצוותא של העבירות. עם זאת, בכתב האישום מיוחסים לו אישית שני מעשים שהמתלונן מסר עליהם פרטים בהודעותיו במשטרה. האחד הוא השתתפותו בפריצה לביתו של המתלונן; שעה שנאשם אחר - קרובו של אשרף - דרש מהמתלונן באיומי סכין למסור את כספו, לצאת מביתו להתייצב בפני שמואל - "הבוס", ואילצו לנסוע לביתו של שמואל, היה אשרף אחד הפורצים שנכחו בדירה.

עוד מיוחסת לעורר זה התקשרות טלפונית למתלונן ביום 12.6.99. באותה שיחה דרש מהמתלונן בטון מאיים כסף בשם דודו, נאשם 2 בפרשת הסחיטות.

למקרא הודעותיו של המתלונן נראה לכאורה כי גם הוא אינו רואה באשרף אחד מהמעורבים בכל מסכת הסחיטות המסיבית והאלימה שהופעלה כלפיו. אשרף הוא כבן 21 שנה, יש בעברו רישומים פליליים מבית משפט לנוער בעבירות רכוש וסמים והרשעה אחת בגין היזק בזדון. הוא לא היה נתון מעולם במאסר.

מחומר החקירה עולה כי מעורבותו של אשרף בפרשה קטנה יחסית לנאשמים האחרים וקיימת אפשרות לכאורית שהוא צורף על-ידי קרוב משפחתו שהיה פעיל ביותר במסכת האיומים האלימות והסחיטות כולן.

באת כוחו של אשרף ציינה את סבלו של מרשה הנתון לראשונה בכלא והוא "טעון הגנה".

מסרובו של אשרף לחתום על הודעתו במשטרה ומההסבר שנתן, אכן עולה כי עורר זה חושש משמואל עקב מסירת ההודעה.

צדק השופט קמא בקבעו כי גם המעשים המיוחסים לאשרף חמורים כשלעצמם. אף על פי כן נראה לי כי בהתחשב בנסיבותיו האישיות, גילו הצעיר וחלקו הקטן יחסית בפרשה כולה, ניתן להשיג את תכלית המעצר על דרך של חלופה, אם תימצא חלופה מתאימה.

אשר על כן אני מקבלת את עררו של אשרף על ההחלטה לעצרו עד תום ההליכים. עניינו של אשרף יוחזר לבית המשפט המחוזי אשר יבחן את האפשרות לשחררו בתנאים שייקבע ובלבד שישהה במקום המרוחק מזירת הארועים במגדל העמק וסביבתה. עד להחלטה אחרת בבית המשפט המחוזי יישאר אשרף במעצר.