בש"פ 5669/22מדינת ישראל נ. מוחמד הייב

ערר על החלטות בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת יפעת שיטרית ) במ"ת 15646-08-22) מהימים 21.8.2022 ו-25.8.2022 בהן הורה בית המשפט על מעצרם של המשיבים בפיקוח אלקטרוני בתנאים שפורטו באותן החלטות. ביצוע ההחלטות עוכב לפרק זמן של 48 שעות שבתוכן הוגש הערר דנן.

רקע וההליכים הקודמים

1.

ביום 8.8.2022 הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום המייחס למשיבים ביצוע עבירות של הצתה, שינוי זהות רכב וקשירת קשר לביצוע פשע. כתב האישום מתייחס לשני אירועים. כך, על פי העובדות, קשרו המשיבים קשר לביצוע הצתה עובר ליום 25.5.2022. לצורך כך הם הסירו מהמכונית בה הם הסתייעו את לוחית הרישוי שלה, והתקינו במקומה לוחית רישוי מזויפת. סמוך לחצות הלילה הם הגיעו ליישוב גוש חלב, החנו את המכונית בה הם נסעו בסמוך לאוטובוס ואז אחד מהם ירד מהרכב, פרץ לאוטובוס והצית אותו מבפנים. כאשר האש התפשטה עזבו המשיבים את המקום. האוטובוס נשרף כליל (אירוע זה יכונה להלן: האירוע הראשון ).

בהמשך, ביום 15.7.2022 נעצרו המשיבים על ידי המשטרה כאשר הם נוסעים במכונית בה היו שני בקבוקים של חומר דליק בשם קסילן, פטיש, כפפות, מצית וסרט דביק. הם אף הכינו מבעוד מועד לפידים מאולתרים באמצעות מקלות אלומיניום וחתיכות בד שקשרו בחלקם העליון של המקלות (אירוע זה יכונה להלן: האירוע השני ).

2.

המבקשת (להלן: המדינה ) הגישה נגד המשיבים כתב אישום ובד בבד עם הגשתו היא ביקשה לעצור אותם עד תום ההליכים. מלכתחילה טענו המשיבים כי אין די ראיות לכאורה כדי לבסס את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום. אולם בישיבת יום 21.8.2022 הם הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה. בהחלטה שניתנה באותו מועד נקבע כי " בהמשכו של ההליך והדיון שהתקיים ולאור הערות בית המשפט ובהמלצתו, הסכימו [המשיבים] לצורך הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיבים בכתב האישום, ושמרו את טיעוניהם באשר לתשתית הראייתית להליך העיקרי כשזה יתקיים " (סעיף 3 להחלטה; דברים דומים נאמרו על ידי בית המשפט בהחלטה המאוחרת שניתנה ביום 25.8.2022 בסעיף 2 בה).

בין הצדדים אף לא הייתה מחלוקת ביחס לקיומה של עילת מעצר שעניינה מסוכנות. הדברים הם ברורים – מדובר בעבירת הצתה ובקשירת קשר לבצע עבירת הצתה נוספת, עבירות שהן מסוכנות במיוחד, כפי שיפורט גם להלן.

3.

כמצוות המחוקק, בחן בית המשפט בשלב זה האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בתנאים שפגיעתם בחירותם של המשיבים היא פחותה, ולא בדרך של מעצר מאחורי סורג ובריח. בית המשפט קבע בהחלטה מיום 21.8.2022 כי ניתן להורות על מעצרם בדרך של פיקוח אלקטרוני. זאת בעיקר לאור העובדה שמדובר בשלשה בחורים צעירים נעדרי כל עבר פלילי. בית המשפט אף הוסיף וקבע כי הוא לא מצא לנכון לפנות בטרם ההכרעה בבקשה לשירות המבחן בבקשה לתסקירי מעצר. הטעם לכך הוא משום שהכנת תסקירים כאלה אורכת תקופה של עד חודש וחצי לפחות, תקופה במהלכה יהיה על המשיבים לשהות מאחורי סורג ובריח. בית המשפט הדגיש כי מקום בו אין הצדקה עניינית להורות על הגשת תסקירי מעצר ולהטריח את שירות המבחן לשם כך, על בית המשפט לבחון את מכלול העניינים המונחים בפניו. עוד ציין בית המשפט כי מעצרם של המשיבים בתנאים של פיקוח אלקטרוני יהיה בהרחקה ממקום מגוריהם ובהרחקה איש מרעהו.

בישיבת יום 25.8.2022 בחן בית המשפט את המשמורנים שהוצעו על ידי המשיבים שהופיעו ונחקרו בפניו. הוא קבע כי לאור התרשמותו הבלתי אמצעית מהם, לאור השהייה של המשיבים בהרחקה גיאוגרפית ובפיקוח אלקטרוני, הרי שמונחים בפניו כל הנתונים הצריכים לצורך הכרעה לגופו של עניין. בית המשפט הדגיש כי המשמורנים שהוצעו הם מתאימים, רציניים, מבינים את מלאכת הפיקוח המונחת לפתחם ונכונים לשאת בה. לכן, כך נקבע, ניתן לסמוך עליהם ולאמצם כמשמורנים למשיבים.

משכך קבע בית המשפט כי המשיבים ייעצרו עד תום ההליכים על דרך של פיקוח אלקטרוני בצירוף תנאים מגבילים שפורטו בסעיף 18 להחלטה מיום 25.8.2022.

ערר המדינה

4.

המדינה טענה בערר שהוגש על ידיה כי העבירות המיוחסות למשיבים הן עבירות חמורות שנעשו תוך תכנון מוקפד, תוך הצטיידות בציוד רב שחלקו נועד לבצע את ההצתה וחלקו נועד להסתיר את זהותם. בהתייחס לאירוע השני נטען כי מדובר בו

בעבירת קשר המצויה ברף הגבוה של עבירות מסוג זה. מדובר – כך נטען – במצב בו המשיבים כבר החלו להוציא את תכניתם העבריינית מהכוח אל הפועל.

המדינה הדגישה את המסוכנות הרבה הכרוכה בעבירת ההצתה, כפי שנקבע לא אחת על ידי בית משפט זה. היא הוסיפה כי הדברים שנאמרו על ידי בית המשפט בהקשר זה בעבר יפים גם למקרה דנן, בעיקר כאשר הצתת האוטובוס בוצעה סמוך לבתי מגורים, באופן שיצר סיכון לפגיעה בגוף ובנפש. עוד הוסיפה המדינה כי המסוכנות מתעצמת על רקע האירוע השני שאירע כחודש וחצי לאחר האירוע הראשון, כאשר התנהלותם של המשיבים באירוע זה היא "תמרור אזהרה" לסיכון הנשקף מהם לציבור ולאפשרות כי ניתן לתת בהם אמון שישמרו על תנאי המעצר שנקבעו. המדינה ציינה כי בית המשפט קמא לא נתן כל משקל לחזרתיות הזו במעשיהם של המשיבים, כאשר האירוע השני מעיד כאמור על תכנון לבצע עבירת הצתה נוספת תוך פרק זמן קצר.

עוד ציינה המדינה כי אף שלא מיוחס למשיבים מניע מסוים לביצוע המעשים, אין בכך כדי לגרוע מהמסקנה כי נשקפת מהם מסוכנות רבה. זאת לאור התכנון המוקפד של המעשה וקשירת הקשר לביצוע מעשה הצתה נוסף נושא האירוע השני. בין אם מדובר בהצתה לשם גביית דמי חסות ובין אם המניע למעשה היה שונה (סחיטה, נקמה וכיו"ב) – מדובר במעשה המעיד על מסוכנות גבוהה. העובדה שמדובר בשני מעשים (האירוע השני היה כאמור עדיין רק ב"חיתוליו") מעידה על כך שאין מדובר ב"מעשי משובה" אלא בהצתות על רקע מטרה פסולה.

5.

לגישת המדינה, בנסיבות אלה, בטרם החלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני, היה על בית המשפט להמתין לפחות לקבלת תסקיר מעצר בעניינו של כל אחד מהמשיבים. רק באמצעות תסקירים כאלה יקבל בית המשפט את ההתרשמות של הגורם המקצועי המוסמך ביחס לנתוני המשיבים, מאפייני האישיות שלהם, דפוסיהם, הערכה בדבר מידת המסוכנות הנשקפת מהם וכן המלצת שירות המבחן בדבר היכולת של החלופה להפחית ממסוכנות זו.

בטרם בחינה קפדנית כזו לא ניתן להורות על שינוי תנאי המעצר של המשיבים. זאת מאחר שכדי לאפשר מעצר בפיקוח אלקטרוני או להסתפק בחלופת מעצר, יש לבחון קודם גם את הנושא של מתן אמון בנאשם. במקרה דנן לא ניתן לתת במשיבים אמון, ודאי לא בשלב זה ולפני שיהיה בפני בית המשפט כל המידע הרלוונטי. המדינה הוסיפה כי אף שהמלצת שירות המבחן אינה מחייבת את בית המשפט, הרי מדובר בגורם המשמש כ"ידו הארוכה" ומסייע לו באיסוף מידע ובהערכה מקצועית בדבר מידת הסיכון הנשקפת מנאשמים. בהעדר בחינה כזו, אין לבית המשפט אפשרות להעריך האם ניתן להתמודד עם המסוכנות במסגרת מעצר בפיקוח אלקטרוני או בחלופת מעצר.

6.

המדינה ציינה כי המשיבים הם אכן צעירים, וכי לשניים מהם אין כל עבר פלילי. יחד עם זאת, לאור המעשים המיוחסים להם על החזרתיות הכרוכה בהם, לא ניתן לקחת את הסיכון בהעברתם למעצר בפיקוח אלקטרוני על בסיס מידע חלקי בלבד, וכאשר ברור כי רב הנסתר על הגלוי. באשר למשיב 1, נטען כי הוא בעל רישום פלילי ללא הרשעה מהעת האחרונה בעבירה של חבלה במזיד ברכב ופריצה לרכב בכוונה לגנוב.

עוד נטען כי בית המשפט שגה כאשר החליט לאשר את המפקחים המוצעים בלא שהם ייבחנו על ידי שירות המבחן, שהוא הגורם בעל הכלים המקצועיים לבחון האם המפקחים מבינים את התפקיד שנועד להם ואת הסיכון העולה מהמשיבים. כן מוטל על שירות המבחן לבדוק האם המפקחים יוכלו לעמוד במשימת הפיקוח שהוטלה עליהם. זאת בעיקר כאשר הסתבר כי חלק מהמפקחים המוצעים נחקרו בעבר, אחד מהם הורשע וביחס לאחר – קיים לו תיק פתוח.

7.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 26.8.2022 חזרה ב"כ המדינה על טענותיה בערר. בכלל זה היא הדגישה את התחכום הכרוך בעבירות המיוחסות למשיבים, את העובדה שההצתה נעשתה לאחר פריצה לאוטובוס שחנה במרחק קצר מבתי מגורים – מה שמעיד על המסוכנות הרבה הכרוכה בה, את האירוע השני שאף בו נמצאו המשיבים עם אמצעים שנועדו לביצוע אירוע דומה, ובכלל זה עם אמצעי הסתרה (הכפפות) והצתה. ב"כ המדינה הפנתה לפסיקה המעידה על פוטנציאל הנזק העצום הכרוך בעבירות ההצתה. היא הוסיפה כי גם העובדה שהמשיבים הכחישו את המיוחס להם במשטרה מקשה על מתן אמון במשיבים.

עוד הודגש כי דווקא בשל היותם של המשיבים אנשים נורמטיביים לכאורה – עולה כי רב הנסתר על הגלוי באשר לסיבה בשלה הם ביצעו את העבירות המיוחסות להם ולמניע בביצוען. משום כך יש חשיבות בהשלמת הנתונים החסרים באמצעות תסקיר של שירות המבחן. זוהי דרך המלך במקרים כאלה, כאשר התסקיר נועד כדי לברר את השאלה האם ניתן לתת אמון במשיבים, וזאת נוכח הקושי הכרוך בשמירה על מעצר בתנאים של איזוק אלקטרוני; והאם המפקחים הם כאלה שהמשיבים ייענו למרותם לאור הקשר ביניהם לבין המשיבים.

טענות המשיבים

8.

מנגד, טענו ב"כ המשיבים בישיבת יום 26.8.2022 כי יש לדחות את הערר. לגישתם, בית המשפט נדרש לבחון האם החלטתו של בית המשפט קמא היא החלטה סבירה או שמא יש להתערב בה. ב"כ המשיב 1 טענה כי האירוע הראשון המיוחס למשיבים מבוסס על ראיות נסיבתיות; והאירוע השני הוא אירוע בו המאשימה סבורה כי המשיבים קשרו קשר לביצוע הצתה. יחד עם זאת אף אחד מהמשיבים לא כפר בקיומן של ראיות לכאורה ביחס לשני האירועים.

לגישת המשיבים, פעל בית המשפט קמא כנדרש כאשר בחן את האפשרות לחלופת מעצר או מעצר בפיקוח אלקטרוני. עוד הודגש כי בית המשפט היה סבור כי אין מקום להמתין לקבלת תסקיר של שירות המבחן. ב"כ המשיבים הפנו להלכה הפסוקה שקבעה כי לא בכל מקרה נדרש תסקיר של שירות המבחן בטרם שחרור של נאשם בתנאים מגבילים או מעצרו בפיקוח אלקטרוני, וזאת בין היתר לעומס הרב המוטל על שירות המבחן ולאור פרק הזמן הממושך שנדרש להמתין בו עד לקבלת התסקיר.

עוד נטען כי התסקיר מהווה ממילא המלצה, כאשר שיקול הדעת הסופי הוא של בית המשפט. לכן, בנסיבות בהן בית המשפט היה סבור כי הוא יכול לבצע את תפקידו של שירות המבחן ולהעריך בכוחות עצמו את המסוכנות של המשיבים ואת השאלה האם ניתן לסמוך עליהם ועל המפקחים שהוצעו על ידיהם באופן שיפחית את המסוכנות ויאפשר לעצור אותם בתנאים של פיקוח אלקטרוני – לא נדרש תסקיר של שירות המבחן. בהקשר זה הודגש כי בית המשפט אף קיים דיון ארוך ומפורט בו נחקרו כל המפקחים המוצעים, ורק לאחר שהוא התרשם כי הם יוכלו לבצע את התפקיד שהוטל עליהם, ניתנה ההחלטה.

9.

כן ציינו ב"כ המשיבים כי בית המשפט קמא הביא בחשבון בהחלטתו את כל השיקולים הנדרשים, הוא התייחס לאפשרות לפנייה לשירות המבחן וקיבל החלטה מאוזנת שלא נפל בה כל פגם. הוא הביא בחשבון את העובדה שמדובר בשלושה צעירים נורמטיביים, את העובדה שהם יורחקו ממקום העבירה, ממקום המגורים שלהם וזה מזה, שהם יהיו אזוקים באיזוק אלקטרוני ושהם יהיו תחת פיקוח של מפקחים אמינים ומהימנים שבית המשפט התרשם מכולם. כל האמור מביא לגישתם למסקנה לפיה מדובר בהחלטה שאין מקום להתערב בה.

דיון והכרעה

10.

לאחר עיון בערר על נימוקיו ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים בישיבת יום 26.8.2022, אני סבורה כי דין הערר להתקבל.

כאמור, בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי, וכפי שעולה מהחלטותיו, לא הייתה בין הצדדים מחלוקת ביחס לקיומן של ראיות לכאורה לגבי העובדות נושא כתב האישום שהוגש נגד המשיבים. כתב האישום מייחס למשיבים עבירות חמורות ביותר של הצתה ושל קשירת קשר לביצוע הצתה. אין ספק ובין הצדדים לא הייתה גם מחלוקת בנושא זה, כי עבירות אלה מקיימות את רכיב המסוכנות שבסעיף 21(א)(1)(ב) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו – 1996 (להלן: " חוק המעצרים ").

11.

אכן, חוק המעצרים קובע כי על בית המשפט לבחון, בטרם קבלת החלטה על מעצר עד תום ההליכים, את האפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בנאשמים היא פחותה. החשיבות של בחינה זו היא ברורה, לאור העובדה שמדובר במעצר של מי שטרם הורשעו במיוחס להם, ושיתכן שלאחר שיתנהל ההליך במלואו, הם יזוכו ממנו.

בית המשפט המחוזי פעל אם כן כדין כאשר בחן את האפשרות למעצרם של המשיבים בדרך של פיקוח אלקטרוני, מעצר שהוא פוגעני פחות מאשר מעצר מאחורי סורג ובריח. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלה האם יכול היה בית המשפט לעשות כן ללא קבלת תסקיר משירות המבחן, ועל סמך התרשמותו שלו מהמשיבים ומהמפקחים בלבד.

12.

אכן, וכפי שנפסק גם בעבר (ר' בין היתר בש"פ 27/15 עלי יונס נ' מדינת ישראל (15.1.2015) פיסקה 9), לא בכל מקרה נדרש תסקיר משירות המבחן כדי לקבל החלטה בדבר מעצר בפיקוח אלקטרוני או בדבר חלופת מעצר. כל מקרה נבחן בהתאם למכלול נסיבותיו, כאשר יש להביא בחשבון בהקשר זה הן את העומס הרב המוטל על שירות המבחן והן את העובדה שהמתנה לקבלת תסקיר משמעה כי הנאשם יוסיף לשהות במעצר עד לקבלתו, כאשר מדובר כיום בתקופה של כ-6 עד 8 שבועות. זו אינה תקופה קצרה, ואם בסופו של דבר אין ספק כי ניתן לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר או להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני – ודאי שיש להעדיף לא לגרום לנאשם לשהות פרק זמן משמעותי נוסף במעצר.

13.

אולם, וכפי שטענה גם המדינה, כאשר מדובר במעצר בדרך של פיקוח אלקטרוני, השאלה המרכזית שעל בית המשפט לתת עליה את הדעת היא האם די במעצר כזה כדי להפיג את החשש ממסוכנות הנאשמים. לצורך כך יש להביא בחשבון בין היתר את חומרת העבירה שיוחסה לנאשמים; את השאלה האם מדובר בעבירה שתוכננה מראש; האם היא בוצעה על ידי נאשם אחד או על ידי קבוצת נאשמים; את מידת התחכום בביצוע העבירה ואת מידת התחכום בניסיון להסתירה; את מידת הסיכון שהעבירה יצרה; את העבר הפלילי של הנאשמים ועוד. כל אלה משליכים על מידת החשש שכרוך בכך שהנאשמים לא ישהו מאחורי סורג ובריח ועל מידת האמון שניתן לתת בהם אם מעצרם ייעשה בדרך של פיקוח אלקטרוני. ככל שהחשש גבוה יותר – כך האמון שיכול בית המשפט לתת בנאשמים הוא קטן יותר. מתן אמון בנאשם הוא תנאי לכך שבית המשפט ישקול את מעצרו שלא מאחורי סורג ובריח.

לכן, אם מדובר בחשש משמעותי – בית המשפט אינו צריך בדרך כלל להסתפק בהתרשמות האישית שלו מהנאשמים, ומוטב כי הוא ייעזר בחוות דעת של גורם מוסמך בהקשר זה, קרי בתסקיר של שירות המבחן. אכן, אין ספק כי ההחלטה הסופית בהקשר זה היא בכל מקרה של בית המשפט. יחד עם זאת, לשירות המבחן ישנם כלים מקצועיים שאינם מצויים בהכרח בידי בית המשפט. שירות המבחן יכול להיעזר בנתונים שאינם בהכרח זמינים לבית המשפט ולהציע את מסקנותיו על סמך כל האמור לעיל. במקרים בהם ישנו חשש מפני מתן האמון הנדרש בנאשמים בטרם קביעת הדרך בה הם ירצו את המעצר, עשויה לכן להיות חשיבות רבה לתוספת במידע המקצועי הזה ולפריסתו בפני בית המשפט.

14.

יישום האמור לעיל על עובדות המקרה דנן מביא למסקנה לפיה החשש מהמסוכנות של המשיבים הוא משמעותי. כך, מדובר בעבירה אחת של הצתה שיוחסה להם, ובאירוע נוסף בו הם קשרו קשר לבצע עבירת הצתה נוספת. אכן, שניים מהמשיבים הם נעדרי עבר פלילי ולשלישי יש רק רישום פלילי אחד ללא הרשעה (בעבירה של חבלה במזיד ברכב ופריצה לרכב בכוונה לגנוב). אולם כאמור כתב האישום עצמו אינו מייחס להם מעשה אחד בלבד אלא שני מעשים שבוצעו תוך פרק זמן קצר של מספר שבועות. לעניין זה ולחזרתיות בהתנהלות הפלילית של המשיבים, יש משמעות רבה: לא ניתן עוד לראותם כמי שהם נעדרי עבר פלילי ומעדו פעם אחת בלבד, אלא במי שחברו פעמיים לפחות בכוונה לבצע יחד עבירות של הצתה.

יתרה מכך, מדובר בעבירות שתוכננו בקפידה, שלצורך הוצאתן אל הפועל נדרש ציוד שהיה בידי המשיבים, שבוצעו תוך ניסיון להסתיר את זהות המשיבים ושהסיכון הכרוך בהם הוא סיכון משמעותי. גם העדרו של מניע ברור למעשים מביא למסקנה ש"רב הנסתר על הגלוי" לגביהם ולגבי החשש מפני הישנותם.

15.

בהתייחס לסיכון שכרוך בעבירות ההצתה, ניתן רק לפני מספר שבועות ניתן פסק הדין (בהרכב שהייתי חלק ממנו) בע"פ 4743/22 מדינת ישראל נ' פלוני . באותו עניין התייחס השופט י' עמית בפירוט (במסגרת דיון בגזירת עונשם של נאשמים שהורשעו בהצתה) לעבירת הצתה שבוצעה בנסיבות דומות לענייננו. הוא קבע כי " מעשה ההצתה יוצר סיכון שלאדם אין שליטה עליו – אש... האש היא אכזרית. היא חמקמקה. היא עוצמתית. הסכנה הטמונה בה היא רבה, ותוצאותיה אין לשער... היא יכולה לגרום לנזק אדיר לרכוש. היא יכולה לגרום למוות ".

גם בהתייחס לנסיבות הספציפיות נושא אותו אירוע, נקבעו דברים שחלק ניכר מהם יפה גם לענייננו. נקבע שם כי מדובר ב" נסיבות... חמורות במיוחד... ענייננו בהצתה בחבורה לאחר תכנון קפדני... הפורצים הצטיידו במיכל מלא בליטרים רבים של דלק, בפטיש, ובאקדח או חפץ הנחזה להיות אקדח ולאחר הפריצה האלימה לבית העסק העלו אותו באש ".

עוד הוסיף בית המשפט וציין כי עבירת הצתה היא אמנם עבירת רכוש, אולם יש להביא בחשבון את הסכנה הנשקפת ממנה לחיי אדם, וכן את הפגיעה החמורה שהיא יוצרת בתחושת הביטחון האישי של הציבור הקרוב והרחוק. כן הובהר כי " בשנים האחרונות ההצתה הפכה כלי שנועד להטיל אימה ופחד ".

16.

כל האמור לעיל מביא למסקנה לפיה לא היה מקום בנסיבות המקרה דנן כי בית המשפט ייתן אמון במשיבים בלא לקבל תסקיר משירות המבחן בעניינם. רק לאחר קבלת תסקיר של הגוף המקצועי האמון על נושא זה, ולאור מסקנותיו, יוכל בית המשפט לשוב ולשקול את האפשרות לעצור את המשיבים או את חלקם בתנאים של איזוק אלקטרוני. רק אז תהיה בפני בית המשפט תמונה מלאה ביחס למאפייני האישיות של המשיבים, דפוסיהם, הערכה בדבר מידת המסוכנות הנשקפת מהם וכן המלצת שירות המבחן בדבר היכולת של החלופה להפחית ממסוכנות זו.

מכלול הנסיבות נושא הערר אינו מאפשר לטעמי לבית המשפט – בלא קיומו של תסקיר כזה - להגיע למסקנה לפיה ניתן לתת במשיבים אמון. אכן, יתכן כי לאחר קבלת התסקיר ישוב בית המשפט ויבחן את האפשרות להורות על מעצר המשיבים או מי מהם בתנאים של פיקוח אלקטרוני. אין מקום לחוות דעה בהקשר זה בשלב זה ובטרם קבלת התסקיר. נכון לשלב זה די בכך כי דין הערר להתקבל במובן זה כי עניינם של המשיבים יועבר לקבלת תסקיר משירות המבחן לצורך בחינת האפשרות למעצרם בדרך של פיקוח אלקטרוני.

17.

לכן אני מקבלת את הערר. אני מורה על מעצרם של שלושת המשיבים עד להחלטה אחרת. התיק יוחזר לבית המשפט קמא לצורך קבלת תסקיר משירות המבחן ביחס לאפשרות של מעצרם של המשיבים בפיקוח אלקטרוני, ולצורך בחינתם של המפקחים שהוצעו על ידיהם.

בית המשפט קמא יקבע מועד להמשך הדיון בפניו לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן.

ההחלטה תועבר גם לבתי הכלא גלבוע וצלמון בהם עצורים המשיבים.