בש"פ 5677/09 חיים רדה נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ד' דברת), בה הורה בית המשפט על מעצר העורר עד תום ההליכים.

1.

כנגד העורר ואדם נוסף הוגש כתב אישום המייחס להם התפרצות למקום מגורים והחזקת כלי פריצה. על פי כתב האישום, העורר ושותפו התפרצו בצוותא חדא לבית מגורים של משפחה אשר שהתה אותה עת מחוץ לבית, באירוע בר מצווה משפחתי. השניים תכננו את העבירה מראש, ניצלו את היעדרות המשפחה מביתה לרגל האירוע המשפחתי כדי לפרוץ לבית המגורים של המשפחה, ונתפסו על ידי שוטרים שהמתינו להם בתוך הדירה, כשבידיהם מכשירי פריצה.

2.

בהחלטת בית משפט השלום באשדוד ( כב' השופטת ג' שלו ) בבקשה למעצר עד תום ההליכים, נקבע כי קיימת עילת מעצר בעניינו של העורר, וזאת לאור מהות העבירה, עברו הפלילי של העורר שלחובתו 4 הרשעות קודמות, ולאור העובדה כי העבירה בוצעה לאחר תכנון מוקדם. עם זאת, בית משפט השלום קבע כי מ דובר בבחור צעיר, אשר גם לאור עברו הפלילי לא ניתן להגדירו כבעל "עבר מכביד", וכי ניתן להסתפק בחלופת מעצר שתגביל את צעדיו, ותנטרל את רמת המסוכנות הנשקפת ממנו. בית המשפט החליט, אפוא, כי העורר ישהה במעצר בית מלא בבית סבתו תחת פיקוח דודו, אשר יחתום על ערבות צד ג' בסך של 10,000 ש"ח. על העורר הוטל להפקיד 2,500 ₪ במזומן, ולחתום על ערבות עצמית של 10,000 ₪.

3.

על החלטה זו הגישה המדינה ערר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב'

השופטת ש' דברת ). בהחלטתו, התייחס בית המשפט לכך כי לעורר אמנם 4 הרשעות קודמות, אולם ציין כי סעיפי העבירות בהם הורשע העורר מצביעים על כך כי הוא הורשע ב-15 עבירות שונות, ובכך יש כדי להצביע על עברו המכביד. בית המשפט קבע כי לאור העובדה שכנגד העורר תלוי ועומד מאסר על תנאי בר הפעלה, ומאחר שמיוחסות לו עבירות תוך תכנון מוקדם, אין לתת בו אמון שאכן יקיים את תנאי השחרור. כן התייחס לתסקיר שירות המבחן שניתן בעניינו של העורר לפני כשנה, במסגרת הרשעתו בעבירה אחרת, ובו צוין כי העורר אינו לוקח אחריות על מעשיו, ומחובר לחברה שולית.

4.

אשר לטענה שהעלה העורר בדבר הפלייה בינו לבין שותפו לעבירה אשר שוחרר בתנאים מגבילים, ציין בית המשפט כי עברו של השותף אינו מכביד כשל העורר, ולכן קיימת אבחנה ביניהם. כן ציין כי השותף הודה בעבירות המיוחסות לו, בשונה מהעורר ששמר על זכות השתיקה בחקירתו. מכל הטעמים האלה, התקבל ערר המשיבה, ובית המשפט הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים.

5.

מכאן הערר שלפנינו.

6.

העורר טוען, כי שגה בית המשפט המחוזי כשהתערב בהחלטת בית משפט השלום אף שלא נפל בה פגם המצריך התערבות. ביחס לעבירות המיוחסות לעורר נטען, כי לא נגנב דבר מהדירה. כן נטען, כי העורר, צעיר בן 21 ועברו הפלילי אינו מכביד. שותפו לעבירה שוחרר בערובה, בעוד שההבדל בעברם הפלילי של השניים אינו שונה במידה כזו המצדיקה את שחרורו של האחד ומעצרו של האחר. כן שגה בית המשפט בכך שהסתמך על תסקיר שירות המבחן שניתן בנסיבות אחרות, ולפני למעלה משנה. לדבריו, יש לתת משקל לכך שיש בנמצא חלופת מעצר ראויה והולמת שבית משפט השלום התרשם ממנה באופן בלתי אמצעי, ואישר אותה. כן מבקש העורר לבחון אפשרות שימוש באיזוק אלקטרוני.

7.

לאור כל האמור, מבקש העורר כי בית משפט זה יורה על שחרורו בערובה, כפי שנפסק על ידי בית משפט השלום באשדוד, עם אפשרות הוספת איזוק אלקטרוני לחלופת המעצר. לחלופין, ביקש ב"כ העורר להורות על הגשת תסקיר מעצר שייבחן לצורך הענין.

8.

המדינה טוענת, כי יש להתייחס לעברו הפלילי של העורר כעבר מכביד, במיוחד בהתייחס לגילו הצעיר. היא הוסיפה, כי לאחרונה הוגש כתב אישום נוסף כנגד העורר בבית משפט השלום באשקלון, המייחס לו מספר עבירות רכוש. באותו הליך, עתיד היה להיערך דיון בבקשת המדינה לעצור את העורר עד תום ההליכים. עובדה זו היא חדשה, ולא הייתה ידועה לערכאות קמא שפסקו בעניינו של העורר. המדינה הוסיפה כי רק לפני שנה הורשע העורר בעבירת רכוש, וביום 24.6.08 נגזר דינו למאסר בפועל של 12 חודשים והפעלת מאסר על תנאי בר הפעלה שהיה תלוי נגדו.

9.

דין הערר להידחות.

מ דובר בעורר אשר חרף גילו הצעיר – 21 שנים, ניתן כבר להגדירו כעבריין מועד, במיוחד בתחום עבירות רכוש, אולם לא רק בכך. באישומים המיוחסים לו בהליך זה הוא מואשם בעבירת התפרצות למקום מגורים והחזקת כלי פריצה, ובעברו הקודם, מיוחסות לו עבירות רכוש רבות, ובצידן גם עבירות אלימות, איומים, חבלה כשהעבריין מזוין, החזקת אגרופן או סכין ובריחה ממשמורת חוקית. יתר על כן, העורר הורשע אך לפני שנה בעבירות רכוש, והופעל מאסר על תנאי שהיה תלוי נגדו. בעוד ההליכים בבקשה זו מתנהלים, הוגש נגדו כתב אישום נוסף ב-12.7.09, המייחס לו מספר עבירות רכוש במועדים שונים בחודשים אפריל ומאי השנה. הנה, כי כן, לא קשה להסיק ממערכת נתונים זו כי מ דובר בצעיר המעורב במעשי עבריינות כדרך חיים, ושהותו מחוץ למשמורת מסכנת באופן ברור וישיר את בטחון הציבור. יתר על כן, בעברו של העורר גם הרשעה בבריחה ממשמורת חוקית, המעלה חשש להימלטות מן הדין. עילות מעצר בגין מסוכנות ובגין חשש להימלטות מתקיימות, אפוא, במקרה זה.

לא מצאתי מקום לטענה כי ישנה הפלייה בין העורר לבין שותפו לעבירה נשוא הליך זה, אשר שוחרר בתנאים מגבילים. אין דמיון בין עברו הפלילי של העורר לזה של שותפו, ומכל מקום, גם קיומו של הליך פלילי נוסף, בעניינו, המערב אותו בעבירות רכוש נוספות שבוצעו על פי הנטען בחודשים אפריל ומאי בשנה זו, יוצר אבחנה ברורה ומהותית בין השניים.

בנסיבות הענין, אינני רואה גם צורך בהזמנת תסקיר מעצר, ועל אחת כמה וכמה, נוכח קיומו של תסקיר המתייחס לעורר מלפני שנה, אשר אינו כולל המלצה חיובית.

בנסיבות אלה, אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לעצור את העורר עד תום ההליכים, ויש לדחות את הערר.