בש"פ 5680/14ראמי גזאוי נ. מדינת ישראל

1.

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ד' מרשק מרום ) במ"ת 31615-03-14 מיום 19.8.2014, במסגרתה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המתנהלים נגדו.

ההליכים עד כה

2.

ביום 17.3.2014 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 בצירוף סעיף 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וניסיון לרצח (תשע עבירות) לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, העורר ניהל רומן עם אחותה של אשתו (להלן: ארוא ), שהייתה נשואה ללואי תכרורי (להלן: המתלונן או הבעל ). במהלך הקשר, העורר הפעיל על ארוא תחבולות ולחצים שונים על מנת לשכנעה לבטוח בו ולפעול על פי דבריו.

על פי עובדות האישום הראשון , העורר פעל למצוא אישה שתפתה את הבעל ותקליט אותו בעת ביצוע אקט מיני עמו, זאת על מנת שיוכל הוא לסחוט אותו. לאחר שקיבל המתלונן את הקלטות לידו, פנו אליו מספר גברים בניסיון להניעו לשלם להם עשרות אלפי שקלים, אך הוא לא נענה לסחיטה.

על פי עובדות האישום השני , העורר השמיע לארוא את הקלטות והשניים קשרו קשר לרצוח את המתלונן. העורר נפגש עם ארוא ומסר לה רעל ששימש להרעלת המתלונן והסביר לה כיצד להשתמש בו. במהלך החודשים מאי עד דצמבר 2013, לפחות בתשע הזדמנויות שונות הגישה ארוא למתלונן את הרעל ועדכנה את העורר אודות מצבו הרפואי. באחת הפעמים, הובל המתלונן לבית חולים עקב התדרדרות במצבו ושוחרר לאחר שבוע. אחרי שחשד המתלונן כי מקור התסמינים מהם סבל הוא הרעלה, גירש הוא את ארוא והגיש תלונה במשטרה, מה שהוביל למעצרם של המתלונן ושל ארוא.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המתנהלים נגדו. בהחלטה מיום 12.6.2014 קבע בית המשפט המחוזי (השופט י' שפסר ) כי קיימות ראיות לכאורה בעניינו של העורר. בית המשפט קבע גם כי קיימת עילת מעצר שעניינה מסוכנות מצדו של העורר אשר פעל בתחכום ובמניפולטיביות להשגת מטרתו, וכי אין לסטות במקרה הנוכחי מהמלצת שירות המבחן לפיה לא נמצאה חלופת מעצר מתאימה אשר בכוחה להפחית את רמת המסוכנות של העורר. כנגד החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה. בהחלטה מיום 14.7.2014 קבע בית המשפט (השופט י' עמית , בש"פ 4738/14) כי על אף קיומו של פוטנציאל ראייתי להרשעת העורר, קיימות בחומר הראיות תמיהות וסתירות אשר מחלישות את עוצמת הראיות. ועל כן, ראוי לאפשר לעורר לנהל את משפטו כשהוא נמצא מחוץ לכותלי בית המעצר. עוד נקבע כי חלופת מעצר הדוקה בפיקוח האחים של העורר או בפיקוח ערבים אחרים, אשר תכלול מעצר בית מלא, איזוק אלקטרוני, ערבות כספית, ואיסור מוחלט של יצירת קשר עם המתלונן או עם עדי תביעה אחרים, תוכל להגשים את מטרות המעצר. נוכח האמור, קיבל בית המשפט את הערר והורה על החזרת עניינו של העורר לבית המשפט המחוזי כדי שיבחן את החלופות המוצעות.

4.

על פי החלטתו של השופט י' עמית , הוחזר עניינו של העורר לבית המשפט המחוזי. בהחלטה מיום 20.7.2014 בית המשפט המחוזי הורה על עריכת תסקיר מעצר נוסף אשר יידרש לבחינת חלופת המעצר המוצעת ואת המפקחים המוצעים. שירות המבחן בחן את החלופות המוצעות וקבע כי חלופות אלה יתקשו לקיים פיקוח אפקטיבי ומשמעותי על העורר, והמליץ על אי שחרור ממעצר. בית המשפט, בהתבסס על התסקיר, קבע כי לא חל שינוי ברמת מסוכנותו של העורר וכי המפקחים המוצעים לא נמצאו מתאימים. החלופה בפיקוח חברים של הורי העורר, לא נמצאה מתאימה לנוכח היכרותם השטחית של המפקחים עם העורר ואי יכולתם להוות סמכות עליו. אשר לחלופה בפיקוח אחיו, אשתו ודודיו של העורר, נקבע כי על אף ההתרשמות שהמפקחים הם רציניים ומתפקדים, אין הם מתאימים לפקח עליו. זאת לנוכח כך שהם לא מזהים סיכון מצדו של העורר ומשכך, הם יתקשו לקיים פיקוח אפקטיבי ומשמעותי עליו. לנוכח הקביעה כי החלופה אינה הדוקה, ולנוכח העובדה כי שלושת התסקירים שהוגשו בעניינו של העורר נמנעו מלהמליץ על שחרורו, הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המתנהלים נגדו. מכאן הערר שבפניי.

הערר

5.

העורר טוען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שקבע כי חלופת המעצר אינה הדוקה וזאת בהתחשב במרחק של החלופה המוצעת ובהתחשב בכך שהמפקחים הם אנשים נורמטיביים שמבינים את משימת הפיקוח. העורר טוען גם כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל להחלטת השופט י' עמית , לפיה לנוכח הבעייתיות בחומר הראיות "ראוי לאפשר לעורר לנהל את משפטו כשהוא נמצא מחוץ לכותלי בית המעצר", וכן כי "חלופת מעצר הדוקה בפיקוח אחיו של העורר [...] תוכל להקהות עוקצה של הסכנה".

6.

המשיבה התנגדה לשחרור העורר לחלופת מעצר. המשיבה סומכת את ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי ועל המלצת שירות המבחן, אשר בחנו את החלופות וקבעו כי אין ביכולת הפקחים שהוצעו לפקח על העורר ולהציב לו גבולות. נטען גם כי רמת המסוכנות של העורר ושימושו באחרים כדי לספק את צרכיו מחייבת בחינה בזהירות רבה את חלופות המעצר. עוד טענה המשיבה כי יש ברשותה חומר ראייתי נוסף אשר יש בכוחו להעלות את עוצמת הראיות.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בערר, בהחלטת בית משפט זה (השופט י' עמית) מיום 14.7.2014, ובהחלטות בית המשפט המחוזי, הגעתי למסקנה כי דין הערר להתקבל. וזאת משמצאתי כי חלופת מעצר בפיקוח האחים שלו ודודיו יש בה כדי להפחית ממסוכנותו.

8.

הפסיקה עמדה לא אחת על הזיקה בין עוצמת הראיות לבין חלופת מעצר, כאשר בין עוצמת הראיות לכאורה לבין מידת ההגבלה על חירותו של

הנאשם קיימת "מקבילית כוחות" (כביטויו של השופט י' עמית בבש"פ 5564/11 פלוני נ' מדינת ישראל (8.8.2011)). ככל שעוצמת הראיות קטנה יותר ובחינת חומר החקירה מעוררת ספקות וסתירות, כך תגדל הנכונות לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר, ולהיפך. בית משפט זה בחן את חומר הראיות בתיק וקבע כי הראיות אינן בעוצמה גבוהה. לנוכח האמור, הוחלט כי ראוי שהעורר ינהל את משפטו כשהוא משוחרר. המשיבה אינה חולקת על קביעה זו. יחד עם זאת, היא טענה בפניי כי יש ברשותה ראיות חדשות אשר בכוחן להעלות את עוצמת הראיות. אין בידי לקבל טענה זו, משאין זו המסגרת הנכונה לדון בה. משכך, נותרנו עם השאלה האם חלופת מעצר תחת פיקוח המפקחים שהוצעו, יכולה להשיג את מטרת המעצר. כאמור, בית משפט זה קבע כי חלופת מעצר הדוקה בפיקוח האחים של העורר או ערבים אחרים יכולה להקהות את המסוכנות הנשקפת ממנו. אשר למפקחים שהוצעו, שירות המבחן וגם בית המשפט המחוזי התרשמו כי בני משפחתו של העורר הם אנשים רציניים, מתפקדים ומבינים ברמה הטכנית את הנדרש מהם. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע, בהתבסס על תסקיר שירות המבחן, לפיו לנוכח העובדה שמפקחים אלה מגוננים על העורר ואינם מזהים בו סיכון, אין ביכולתם לפקח באופן אפקטיבי עליו. קביעה זו, עם כל הכבוד הראוי, אינה מקובלת עליי. אחיו של העורר הם אזרחים שומרי חוק, מנהלים אורח חיים נורמטיבי ומבינים את הנדרש מהם. אחד מהם עוסק בהוראה ואחד עובד במשרד החקלאות. כך גם שירות המבחן ובית המשפט התרשמו לגבי דודיו. העובדה כי הם מאמינים בחפותו של העורר, אינה שוללת בהכרח את אפקטיביות הפיקוח עליו, וזאת משנקבע כי הם מבינים את משימת הפיקוח. משכך, נדמה כי חלופת מעצר תחת פיקוח האחים של העורר ודודיו, ותחת תנאים מגבילים של מעצר בית מלא, איזוק אלקטרוני, הפקדת ערבות כספית, ואיסור מוחלט של יצירת קשר עם עדי התביעה, יש בה כדי להפחית באופן משמעותי את הסיכון הנשקף לכאורה מן העורר. כזכור, חלופת מעצר לעולם אינה מספקת את הביטחון ההרמטי שניתן להשיג באמצעות מעצר מאחורי סורג וברחי. יחד עם זאת, לצורך העדפה של חלופת מעצר, די בכך שהחלופה תפחית משמעותית את הסיכון הנשקף מן הנאשם (בש"פ 8643/12 ברמי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 18 (1.1.2013)) .

9.

אשר על כן, אני מקבל את הערר במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע את התנאים לשחרורו של המשיב, וזאת לפי שיקול דעתו.