בש"פ 5680/98 מדינת ישראל נ. מוניר פחורי

המשיב עומד לדין לפני בית-משפט השלום בנצרת באשמת ביצוען של עבירות רבות, ובהן: תקיפה בנסיבות מחמירות (מספר מקרים), הדחה בחקירה, איומים (מספר מקרים), היזק בזדון, השמדת ראייה, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ונסיון לתקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו.

עם הגשת כתב האישום, הורה בית-משפט השלום בנצרת לעצור את המשיב עד תום ההליכים, אך בית-המשפט המחוזי החליט בערר שהוגש על אותה החלטה, לבטל את החלטתו של בית-משפט השלום ולשחרר את המשיב בערבות בתנאים אלה ואחרים.

הערר שלפני הוא עררה של המדינה על החלטתו של בית-המשפט המחוזי, ובקשתה היא כי אורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בא-כוחו המלומד של המשיב, למותר לומר, מתנגד לבקשת המדינה.

כתב האישום - אשר אין חולק על קיומן של ראיות לכאורה התומכות באמור בו - מגלה לקורא מסכת קשה של אדם המתעלל ללא-רחם בבת-זוגו ובילדיו.

המתלוננת הינה בת-זוגו של הנאשם כ12- שנים, ולהם שני ילדים, האחד כבן עשר שנים והשני כבן חמש וחצי. על-פי המתואר בכתב האישום, נהג המשיב במשך שמונה השנים האחרונות להשליט בבית אווירת טרור ופחד, היכה את בת-זוגו ואת ילדיו ואף איים עליהם כי ירצח אותם נפש אם יתלוננו על מעשיו במשטרה. התקיפות שתקף המשיב את בת-זוגו ואת ילדיו לוו בעלבונות קשים, ומשניסו אלה להגיב על דבריו, תקף אותם המשיב עד כי שתקו בלא להגיב. המשיב לא בחל בדרכי תקיפתם של בת-זוגו ושל ילדיו, והיכה אותם ללא רחם בכל אברי גופם, לרבות בראשם. כן הצליף המשיב בשני ילדיו בחגורה וסטר על פניהם שוב ושוב. המשיב השתולל לא אחת בביתו, ופעם אחת אף השליך מכשיר וידיאו אל מחוץ לבית, ניתץ מראות, השליך מכשיר טלוויזיה על הרצפה, וכן הוסיף והשליך כלים, קומקום חשמלי ועוד. לעת אותו אירוע, בשעות הלילה המאוחרות, השתולל המשיב בביתו תוך כדי שהוא מאיים על בת-זוגו "היום אני שובר את כל הבית והורג אותך ואת הילדים". המתלוננת נמלטה מפני המשיב אל תחנת המשטרה, ולעת שהיתה בתחנה, התקשר אליה המשיב באיימו עליה לאמור: "אני יודע איפה את ולא כדאי לך שאני אבוא, תחזרי לבית", כן איים המשיב על בת-זוגו כי יהרוג אותה ואת הילדים.

יתר על כן, המשיב נעצר ונחקר בידי חוקרת משטרה. תוך כדי חקירה סירב לענות על שאלה, קם מכסאו, בעט בו, קפץ ידיו לאגרופים ואיים על החוקרת: "תוציאי אותי מפה לטובתך, את לא מכירה אותי, כדאי לך להחזיר אותי למטה". לאחר מכן, קרע את ההודעה שנגבתה ממנו, ומשניסה אחד השוטרים להניאו ממעשהו, ניסה המשיב לנושכו בידו. לאחר מכן, הכניס את ההודעה הקרועה לפיו והחל לועס אותה.

למשיב הרשעות קודמות רבות, רובן בנושאי אלימות, תקיפות, הפרעות לשוטר במילוי תפקידו ועוד.

אכן, המשיב הינו אדם מסוכן לציבור: מסוכן מאד לציבור ככלל, ובעיקר לבת-זוגו ולילדיו. מי שעושה כמעשי העותר, לא נדע מה עלול הוא לעשות מחר, והרי אין הוא שולט על יצריו ועל מעשיו.

אין פלא בדבר, איפוא, כי בית-משפט השלום הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. הטעם העיקרי להחלטתו של בית-המשפט היה, כי המשיב מהווה "סכנה מוחשית לשלומם של בני משפחתו ואין בהרחקתו מביתם די, בנסיבות המקרה, להבטיח את שלומם, שכן התנהגותו בלתי שקולה ובלתי אחראית ומאופיינת בהתפרצויות בלתי נשלטות, ואין בחלופות המעצר כדי למנוע המשך התעללותו בבני משפחתו". אשר להתנהגותו של המשיב בתחנת המשטרה, הוסיף בית-משפט השלום וקבע, שזו מלמדת כי "יש חשש סביר שאם ישוחרר הוא ינסה לשבש מהלכי משפט". זו היתה החלטתה של שופטת בית-משפט השלום, השופטת סעד ע'אדה, ודבריה מיוסדים היטב בחומר הראיות.

עררו של המשיב לבית-משפט המחוזי התקבל, כאמור לעיל, ואודה על אמת כי נתקשיתי בהחלטה זו האחרונה. אכן, המתלוננת הופיעה בבית-המשפט ואמרה כי "אני לא חוששת ממישהו", אך הוסיפה בהמשך אחד כי אין היא חוששת ממישהו "כאן באולם בית-המשפט". גם לו אמרה אחרת, גם-אז הייתי מתייחס בחשדנות רבה לדבריה, והרי כולנו מכירים נשים מוכות החוזרות בהן מתלונותיהן נוכח פני בית-המשפט.

להגנה על הציבור, ובעיקר על בני משפחתו, על המשיב לשהות במעצר עד תום ההליכים. אני מחליט, איפוא, לקבל את עררה של המדינה ואני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנת היום, כ"ג אלול תשנ"ח (14.9.98).

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

98056800. G02