בש"פ 5692/19 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

ענייננו בעבירות מין המיוחסות לעורר כלפי בתה הקטינה של בת הזוג.

העורר שהה במעצר כ-4.5 חודשים ושוהה מזה כ-5 חודשים במעצר בפיקוח אלקטרוני, בעקבות החלטת בית המשפט מיום 18.4.2019.

בקשת העורר להמיר את המעצר בפיקוח אלקטרוני לחלופה של מעצר בית, תוך אפשרות יציאה לעבודה במהלך היום, נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 23.08.2019 ועל כך נסב הערר שבפני.

2.

אומר בקצרה כי משמעות קבלת הערר היא הפחתה "איכותית" בתנאי החלופה -

במקום מעצר בפיקוח אלקטרוני, מעצר בית תוך יציאה לעבודה. דומני כי טרם חלף פרק זמן מספיק להקלה כה משמעותית. לא נעלם מעיני כי המתלוננת סיימה להעיד, אך הלכה פסוקה היא, כי במסגרת שיקולי בית המשפט ניתן גם להביא את מצבה הרגשי / נפשי של המתלוננת.

מנגד, טרם הסתיימה פרשת התביעה וביומנו של בית משפט קמא קבועים ארבעה מועדים קרובים יחסית לחודשים אוקטובר-נובמבר 2019.

3.

בהינתן כל אלה, מצאתי לדחות את הערר. יחד עם זאת, מאחר שההקלה בחלופה אמורה להיעשות באופן הדרגתי, מצאתי לאפשר לעורר חלונות התאווררות קבועים בבוקר בין השעות 08:00 – 10:00 ובערב בין השעות 19:00- 21:00, ברדיוס של 2 ק"מ מביתו, וזאת כמובן בפיקוח אחד מהמפקחים.