בש"פ 5696/10 מדינת ישראל נ. דמיאן קרליק

1.

הבקשה שבפניי הינה בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. הבקשה מופנית נגד שני משיבים, שהם בני זוג. משיב 1 הסכים כי מעצרו יוארך. הדיון שבפניי נערך בעניינה של משיבה 2 בלבד.

2.

כתב האישום הוגש ביום 19.11.09 בבית המשפט המחוזי מרכז. בכתב האישום מיוחסות למשיב 1 עבירות של קשירת קשר לפשע, רצח, שוד, הצתה והתפרצות למקום מגורים וגניבה. למשיבה 2 מיוחסות עבירות של קשירת קשר לפשע, הריגה, שוד והשמדת ראיות. כתב האישום מתאר סדרה של אירועים שבשיאם רצח של שישה בני משפחה על ידי המשיב 1. לגבי המשיבה 2 נטען, כי היא אחראית להריגתם של ששת בני המשפחה. בנוסף לרצח של בני המשפחה בוצע אף שוד, הצתה של הבית בו בוצעו הרציחות וכאמור לגבי המשיבה 2 מדובר על השמדת ראיות שונות. בית המשפט המחוזי החליט לעצור את המשיבים עד תום משפטם. בכל הנוגע למשיבה 2 מצא בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה, אלא שלעניין עבירות ההריגה הוא נמנע במפורש מלהתייחס בהחלטת המעצר.

3.

אשר להתנהלות המשפט: המבקשת סיימה להביא את ראיותיה. המשיב 1 כבר העיד. עתה קבועות שתי ישיבות בתחילת החודש הקרוב לשם שמיעת ראיות נוספות של ההגנה.

4.

דעתי היא, כי יש להיעתר לבקשה. אין ספק כי המעשים המיוחסים למשיבה 2 רחוקים מן החומרה המופלגת של המעשים שלפי הטענה בוצעו על ידי המשיב 1. העניין שמבחינתי מטה את הכף טרם נזכר. כוונתי לכך שהמשיבים נעצרו בעיר אילת בדרכם לרוסיה. הם החזיקו בכרטיסים לכיוון אחד. משמע, החשש מפני הימלטות הינו חשש בולט. על כן, קיימת הצדקה להאריך את המעצר, מה גם שסופו של המשפט, כך נראה, אינו רחוק. הסניגור המלומד ביקש, כי יוגש תסקיר מעצר על מנת לבחון את האפשרות שהמשיבה 2 תשוחרר לחלופה. נסיבות העניין ובמיוחד החשש מפני הימלטות, אינם מצדיקים בחינה של האפשרות לעשות שימוש בחלופה.

5.

הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרה של משיבה 2 ב-90 ימים החל מיום 19.8.2010 או עד למתן פסק דין ב-תפ"ח 22918-11-09 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם.