בש"פ 5706/10 עמרם הרוש נ. מדינת ישראל

1.

מתברר, כי בדיון בבית המשפט המחוזי הסכימה המשיבה שיש מקום לבקש תסקיר מעצר. אף על פי כן, החליט בית המשפט המחוזי שלא לבקש תסקיר והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בתשובה לשאלתי אמרה באת כוח המשיבה, כי המשיבה מסכימה גם כיום שיוגש תסקיר מעצר, אלא שלהשקפת המשיבה אין זה מקרה מתאים לשימוש בחלופה.

2.

נראה לי, כי לאור עמדתה של המשיבה בבית משפט קמא ראוי היה לו לבית המשפט המחוזי להורות על הגשת תסקיר. כפי שנאמר היום בפניי, עצם ההסכמה להגשת תסקיר אינה מלמדת, מיניה וביה, על הסכמה לשחרור לחלופה, אפילו אם התסקיר יהיה חיובי. בנסיבות העניין יש, על כן, לקבל את הערר. זאת כך שנקבע כי על שירות המבחן להגיש תסקיר מעצר לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. משיוגש התסקיר ייערך דיון נוסף בעניין המעצר. כמובן שכל עוד לא תתקבל החלטה אחרת יוותר העורר במעצר.

3.

יוער, כי העורר לא הובא על ידי הליווי לדיון. בהסכמת הסניגור נערך הדיון בהיעדרו של העורר.