בש"פ 5707/10 נתן קדוש נ. מדינת ישראל

1.

העורר עומד לדין בבית המשפט המחוזי מרכז. בכתב האישום שהוגש נגדו נטען, כי ביצע עבירות של קשירת קשר לפשע, עבירות בנשק, שוד מזוין וחבלה בכוונה מחמירה. בית המשפט נעתר לבקשתה של המשיבה והורה על מעצרו של העורר עד תום משפטו. על כך מלין העורר בערר שבפניי.

2.

כתב האישום מתאר סדרה של אירועים שהתרחשו ביום 20.10.2009. מסופר שם על כך שהעורר וארבעה אחרים קשרו קשר לביצוע שוד בבית כלשהו בראשון לציון. אחד הקושרים הצטייד באקדח. העורר ושותפיו חילקו ביניהם את המטלות הנוגעות לביצוע השוד. העורר נמצא בתצפית. אחד מן האחרים היה זה שנכנס אל הבית ובידו אקדח. במהלך השוד נורה אחד מן האנשים שנמצאו בבית. בהמשך הוא אושפז ועבר ניתוח.

3.

לא קיימת מחלוקת ממשית לגבי קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. עם זאת, הסניגור המלומד טען, כי העורר לא היה מודע לכך שאחד מן המשתתפים בשוד נשא אקדח. הנני סבור, כי טענה זו אין מקומה בהליך המעצר, אלא בהליך העיקרי. מכל מקום, בהחלטה של בית המשפט המחוזי מיום 26.5.2010 הורה בית המשפט על הגשת תסקיר. לפני בית המשפט הונחו בהמשך שני תסקירים. בית המשפט החליט ביום 27.7.2010 שאין מקום לעשות שימוש בחלופת מעצר. בית המשפט נימק את מסקנתו בשלושה. ראשית, חומרתן של העבירות ונסיבות העניין. שנית, התייחסותו של העורר לחלקו באירוע והתנהגותו הבעייתית. שלישית, אי התאמתם של אלה שהוצעו כמפקחים לעניין מעצר בית.

4.

ספק רב אם היה כלל מקום להורות במקרה זה על הגשת תסקיר מעצר. הנסיבות החמורות של אירוע השוד מצביעות על מסוכנות ברמה גבוהה ביותר. על כן תוהה אני אם ראוי היה לבקש תסקיר. מכל מקום, משהדבר נעשה יש לבחון את התסקירים, וכך אכן עשה בית המשפט המחוזי. אף אני בחנתי את התסקירים ולא מצאתי שנפלה שגגה מתחת ידיו של בית המשפט המחוזי. התסקירים אינם חיוביים ככל שמדובר בעורר. זאת ועוד, המפקחים השונים שהוצעו לא נמצאו מתאימים.

5.

סיכומו של דבר, שלא נמצא כי נפלה שגגה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. מכאן שדין הערר להידחות וכך מוחלט.