בש"פ 5707/15רומן ברדובסקי נ. מדינת ישראל

לאחר ששמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים בדיון שנערך לפני, נחה דעתי כי לא נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 10.8.2015, בה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

שלושת תסקירי המעצר שהוכנו בעניינו של העורר לא שללו אמנם אפשרות השתלבותו של העורר בחלופת מעצר במסגרת טיפולית סגורה, אך לא הומלץ בהם על שחרורו לחלופה זו נוכח העדר "חלופת גיבוי", כשהכוונה היא למפקח שיתן מענה לפרק הזמן שלאחר הפסקת ההליך הטיפולי – בין ביוזמת העורר ובין ביוזמת הקהילה הטיפולית – ועד לקיום דיון בבית המשפט בשאלת המשך המעצר ותנאיו.

נתוניו האישיים המורכבים של העורר וההתלבטות באשר למוטיבציה מצד העורר להשתלב בטיפול מצדיקים גם לטעמי העמדת חלופת גיבוי כנ"ל.

למותר לציין כי אין בהחלטה

זו כדי למנוע מהעורר להציג חלופת גיבוי בכל עת, שאז תיבחן החלופה המוצעת על ידי שירות המבחן ועל ידי בית המשפט המחוזי ואם תימצא מתאימה, תתאפשר קליטתו בקהילה הטיפולית (הגם שבמועד מאוחר מכפי שנקבע בשעתו).

אשר על כן, הערר נדחה.