בש"פ 5711/98 מדינת ישראל נ. בנימין קונן

בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים.

המשיב עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של שוד מזויין, התפרצות לבית-מגורים, גרם היזק בזדון ואיומים. על-פי האמור בכתב האישום - ועל קיומן של ראיות לכאורה אין כיום חילוקי דעות בין בעלי-הדין - המשיב יחד עם אחר פרצו לדירת המתלוננים, קשישים באמצע שנות השבעים ובסמוך לשנות השמונים, איימו עליהם במברג כי יפגעו בהם, סתמו בכוח את פיה של האישה, חתכו במספריים את חוט הטלפון וגנבו זוג מכנסיים. בית-משפט קמא הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, ועתה מבקשת המדינה הארכת המעצר בתשעים יום נוספים.

עיינתי בהליכי המשפט שהיו עד כה, וניתנת אמת להיאמר כי ניתן היה לזרז את המשפט ביתר. ואולם גם לכך נתתי דעתי, ששמיעת המשפט נדחתה שוב ושוב בשל בקשות המשיב, ועל דרך זה בוזבזו מספר חודשים בהם ניתן היה להמשיך בהליכים ואפשר אף לסיים את המשפט.

לפני כשבועיים וחצי, נדרשתי לבקשה לראשונה, ומשהסתבר לי כי המשך שמיעתו של המשפט אינו קבוע אלא לישיבה אחת בלבד, ביקשתי כי ייעשה ותוספנה ישיבות למשפט. בקשתי עלתה ובאה לפני בית-משפט קמא, ובית-המשפט החליט כי קובע הוא המשך לישיבה אחת נוספת. המשך שמיעת התיק קבוע עתה איפוא ליום 21.10.98, לסיום פרשת הראיות ולסיכומים. עורכת-דין שלו, באת-כוח המשיב, מביעה פיקפוק אם ניתן יהיה לסיים את המשפט באותו יום (לאחר שפרשת התביעה נסתיימה כבר); לאחר שנותרו עוד חקירה נוספת של עד תביעה, עדות הנאשם ועדי ההגנה, ועל כל אלה סיכומים. עורכת-דין שלו אומרת כי לא יהיה זה אחראי מצידה אם יושת עליה לסכם ביום האחרון לשמיעה, ומסקנתה היא כי המשפט לא יסתיים ביום 21.10.98.

כפי שאמרתי בהחלטתי מיום 17.9.98, לא אכריע בין גירסאות נוגדות באשר לאפשרות סיומו של המשפט ביום 21.10.98. אומר אך זאת: חזקה על בית-משפט קמא כי יעשה כמיטבו לסיום המשפט, ואף אם לא יסתיים המשפט באותו יום עצמו, בוודאי יפַנה בית-משפט קמא יום סמוך לאחר-מכן - או מספר שעות ביום סמוך - לסיום ההליכים.

בשולי הדברים אעיר: טביעת אצבעו של המשיב נמצאה, כמסתבר, על דלת ביתם של הקשישים הנשדדים, ובנסיבות אלו יוכל המשיב לצאת זכאי, כמקובל, רק אם יעלה בידו להסביר כיצד הגיעה טביעת אצבעו לאותו מקום. כפי שלמדתי, זיהו הקשישים את המשיב, ועל רקע הדברים האלו כולם אני מתקשה להבין את טענתה של עורכת-דין שלו כי לא תוכל לסכם את טיעוניה ביום 21.10.98.

אני מחליט לקבל את בקשת המדינה, ואני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום נוספים החל ביום 22.9.98 או עד לתום ההליכים במשפטו (ת.פ. 8156/97 מחוזי, באר-שבע), לפי המוקדם.

היום, י"ד בתשרי התשנ"ט (4.10.98)

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

98057110. G03