פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
5717/99
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העורר
:
רוני גלפנד
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 22.8.99
בב"ש
91880/99 (ת"פ 5596/99)
שניתנה
על-יד כבוד השופט א' לוי
תאריך
הישיבה: כ"ז באלול תשנ"ט (8.9.99)
בשם
העורר: עו"ד אבי חימי
בשם
המשיבה: עו"ד תמר פרוש
החלטה
העורר שהואשם בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו באיומים ברצח על אשתו שנפרד ממנה, שוחרר ממעצרו בתנאים מגבילים, לרבות מעצר-בית בבית אימו ברמת-גן.
עררו לבית-המשפט המחוזי כנגד תנאי זה נדחה.
מכאן הערר שבפניי, בגידרו מבקש העורר לאפשר לו לעבוד. המדינה, המתנגדת לביטול מעצר-הבית, טענה כי לא ניתן לתת אמון בעורר, שבעבר אף תקף את אשתו.
עמדה זו לא מובנת. הלא מעצר-בית איננו מעצר. ביצועו נתון בידיו של העורר עצמו, המואשם באיום, ומעצר-הבית אינו מונע איומים בטלפון. כוחם של תנאי השחרור הוא בכך שאם יופרו, ייעצר העורר.
איני רואה טעם במעצר-בית זה, שלא יאפשר לעורר לעבוד, ונראה לי כי ניתן יהיה להסיר את החשש לשלום המתלוננות (כמובן, על-בסיס אותו אימון שניתן בעורר כאשר שוחרר בתנאי שישהה במעצר-בית), בתנאים פחות מכבידים.
אני מקבלת איפוא את הערר ומבטלת את התנאי המחייב את העורר לשהות במעצר-בית בבית אימו. על העורר להתגורר במשק מספר 75 במושב צפדיה , בסמוך לשדה-התעופה בן-גוריון. העורר יוכל לעבוד שם בשעות היום ולהתגורר שם. על העורר ייאסר לצאת מבית זה החל מן השעה 20:00, וכן תיאסר עליו הכניסה לגוש דן.
שאר תנאי השחרור יעמדו בעינם.
ניתנה היום, כ"ז באלול תשנ"ט
(8.9.99).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99057170.
L01