החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 5722/15גולן דנה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: התקבל בחלקו
מעצרים · מעצר עד תום ההליכים וחלופת מעצרערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לשחרור לחלופת מעצר

הערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר שחרור לחלופת מעצר התקבל באופן חלקי. בית המשפט נתן משקל להמלצת שירות המבחן ולאמון במפקחים, לעברו הנקי של העורר ולמשך המעצר. הוראה על הכנת תסקיר משלים הועברה לבית המשפט המחוזי להחלטה סופית על שחרור.

העובדות

העורר נעצר בגין חשד לעבירות פליליות, והראיות לכאורה נמצאו בעלות פוטנציאל ראייתי להרשעה. בית המשפט המחוזי הורה על שחרורו לחלופת מעצר בית מלא בבית אמו, בהתבסס על המלצת שירות המבחן ועל מפקחים שהוצעו. העורר נותר במעצר מאז מעצרו חלפו כשבעה חודשים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לשחרר את העורר לחלופת מעצר בית מלא בבית אמו לנוכח המלצת שירות המבחן?
  2. 2.האם יש להורות על הכנת תסקיר משלים בטרם החלטה על שחרור לחלופת מעצר?

הלכות

  1. 1

    שירות המבחן המליץ על חלופת מעצר למרות הערכתו בדבר קשרים עם דמויות שוליות, ובית המשפט נתן אמון במפקחים ובכושרם לאיין את המסוכנות

    ״בסופו של יום, שירות המבחן המליץ כפי שהמליץ, ובפרט לנוכח האמון שנתן במפקחים וביכולתם לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר.״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    עברו הנקי של העורר והתמשכות המעצר למעלה משבעה חודשים הם שיקולים שיש ליתן להם משקל בבחינת שחרור לחלופת מעצר

    ״בהחלטתי זו מצאתי לנכון ליתן משקל לעברו הנקי של העורר וכן לעובדה שמאז מעצרו חלפו שבעה חודשים תמימים״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • מעצר עד תום ההליכים
  • חלופת מעצר
  • מעצר בית מלא
  • שירות המבחן
  • תסקיר משלים
  • מפקחים
  • מסוכנות
  • עילת מעצר סטטוטורית
  • ערר

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

5722/15

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

העורר:

גולן דנה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז

במ"ת 61164-02-15 מיום 12.8.2015, שניתנה על-ידי סגנית הנשיא, כב' השופטת

ו' מרוז

בשם העורר:

עו"ד בני נהרי;

עו"ד שוש חיון

בשם המשיבה:

עו"ד תומר סגלוביץ;

עו"ד מורן טרבלסי

החלטה

לאחר ששמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים בדיון שנערך לפני השתכנעתי, לא בלי התלבטות, כי יש לקבל את הערר באופן חלקי.

בהחלטתי זו לא התעלמתי מהחלטתו של כבוד השופט מ' מזוז מיום 21.4.2015 (בש"פ 2411/15), ומקביעתו כי הראיות לכאורה במקרה דנן חוברות לתמונה שיש בה כדי לקיים פוטנציאל ראייתי להרשעתו של העורר; וכן כי מתקיימת במקרה זה עילת מעצר סטטוטורית המחייבת מעצר עד תום ההליכים, למעט במקרים חריגים.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהחלטתו של בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד' עטר ) מיום 2.4.2015, בה הורה בית המשפט על שחרורו של העורר לחלופת מעצר. ההחלטה דנן התבססה על המלצת שירות המבחן שסבר כי יש בחלופת המעצר שהוצעה ונבחנה (מעצר בית מלא בבית אִמו) כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן העורר. שירות המבחן התרשם מהתאמתם של המפקחים שהוצעו לתפקידם (הגם שסיווגם לשתי קבוצות – מפקחים עיקריים ומפקחים מסייעים) ובית המשפט קמא החליט כי די יהיה בפיקוחם של אם העורר, אחיו ובן דודו.

אין להתעלם מכך שלמרות ההמלצה דנן העריך שירות המבחן כי העורר "מקיים קשרים עם דמויות שוליות תוך קושי לגלות הבנה לאופן שבו קשרים אלה עלולים לסכן אותו", וכן כי "לא ניתן לשלול סיכון לפנייה לפתרונות בעייתיים ושוליים". ואולם, בסופו של יום, שירות המבחן המליץ כפי שהמליץ, ובפרט לנוכח האמון שנתן במפקחים וביכולתם לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר.

בהחלטתי זו מצאתי לנכון ליתן משקל לעברו הנקי של העורר וכן לעובדה שמאז מעצרו חלפו שבעה חודשים תמימים, כשברי לכל שההליך המשפטי בעניינו עלול להמשך עוד זמן רב.

לא מצאתי לנכון להתייחס לטענות נוספות שהועלו על-ידי העורר, ובהן העדר עדותו של לואיס עד למועד זה והשלכות נטענות של תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

בהתחשב במכלול השיקולים ראיתי לנכון לקבל את הצעת בא כוח העורר להכנת תסקיר משלים שיונח לפני בית המשפט המחוזי הנכבד עד ליום 8.10.2015, וזה ישקול לפי חוכמתו אם יש מקום לשחרור העורר לחלופת מעצר אם לאו.

אשר על כן, הערר מתקבל באופן חלקי כמפורט לעיל.

ניתנה

היום, י"ב באלול התשע"ה (27.8.2015).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1שירות המבחן המליץ על חלופת מעצר למרות הערכתו בדבר קשרים עם דמויות שוליות, ובית המשפט נתן אמון במפקחים ובכושרם לאיין את המסוכנות
  2. 2עברו הנקי של העורר והתמשכות המעצר למעלה משבעה חודשים הם שיקולים שיש ליתן להם משקל בבחינת שחרור לחלופת מעצר