בש"פ 5731/00 רחמים בורגרקר נ. מדינת ישראל

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ב"ש 21436/00), מפי השופטת ר' יפה-כ"ץ, הדוחה את עררו של העורר על החלטת בית המשפט השלום בבאר שבע (ב"ש 5986/00), לפיה יש לעצור את העורר עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו בת.פ. 4684/00, בבית משפט השלום בבאר-שבע.

1.ביום 7.8.00 הוגש כנגד העורר כתב אישום בת.פ. 4684/00 בבית משפט השלום בבאר-שבע המייחס לו תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים. על פי כתב האישום, ביום 4.8.00 בשעה 18:00 או בסמוך לכך תקף העורר את אשתו ובעט בישבנה. למחרת, ביום 5.8.00 בשעות הבוקר, איים העורר על חייה של אשתו.

2.בצמוד לכתב האישום, הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו של העורר עד לתום ההליכים, בב"ש 5986/00 בבית משפט השלום בבאר-שבע. ביום 7.8.00, הורה בית משפט השלום, מפי השופטת ט' שחף, על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. בית המשפט ציין כי אין מחלוקת בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורה ובדבר קיומה של עילת מעצר כנגד העורר. בית המשפט ציין את עברו הפלילי של העורר ואת העובדה כי הוא הורשע כבר בעבר בתקיפתה של אשתו. כן היה לפניו תזכיר של פקידת הסעד של עיריית דימונה, המתאר תמונה חמורה של סדרת מעשים והתנהגויות אלימות של העורר כלפי אשתו וילדיו. ביחס לחלופת מעצר קבע בית המשפט:

לא מצאתי כי ניתן להורות על חלופה למעצר, ואני מורה כאמור על הארכת מעצרו של [העורר] עד תום ההליכים.

3.על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. ביום 9.8.00, הורה בית המשפט המחוזי על דחיית הערר. בית המשפט ציין כי כל טיעוני הסניגור נבחנו ונדחו על ידי בית משפט השלום. עוד ציין בית המשפט כי:

אף אני סבורה, כפי שסבר בית משפט קמא כי עברו הפלילי של העורר אשר כולל 6 הרשעות קודמות מתוכן 5 הרשעות בגין עבירות אלימות, שהאחרונה בהן מתייחסת לאלימות כנגד אשת העורר, ובגינה תלוי ועומד כנגדו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה של 12 חודשים, וכן יש לו הרשעה נוספת, האחרונה, בגין עבירות של סחר בסמים מסוכנים, מלמד על כך שיש חשש שהעורר ישוב ויבצע עבירות נוספות גם בעתיד.

על כך הערר שבפניי.

4.בערר, ב"כ העורר אינו חולק על קיומה של תשתית ראייתית לכאורה להרשעתו של העורר. הטענה העיקרית מכוונת לקביעת חלופת מעצר. במסגרת זו, מציין ב"כ העורר כי אין ללמוד מעברו הפלילי של העורר על מסוכנותו, וכי הפעם האחרונה בה תקף העורר את אשתו הייתה כ6- שנים לפני האירוע מושא כתב האישום. כמו כן, ציין את תנאי המעצר הקשים בהם שרוי העורר ואת נסיבותיו האישיות המיוחדות. על בסיס זה מבקש העורר מבית משפט זה כי יורה על חלופת מעצר שיש בה כדי להפיג את מסוכנותו של העורר תוך כדי פגיעה פחותה בחירותו.

5.לאחר ששמעתי את טיעוני בעלי הדין ועיינתי בחומר המצוי בתיק, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטותיהן של שתי הערכאות הקודמות. יצויין, כי בעת שהעורר ביצע את מעשי התקיפה והאיומים כלפי אשתו, היה תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי בר-הפעלה של שנים עשר חודשים. בנסיבות אלה, לא הופרכה חזקת המסוכנות של העורר.

אי-לכך, הערר נדחה.