בש"פ 5732/10 ואאל אבתלי נ. מדינת ישראל

1.

לפניי שני עררים על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת מ' סוקולוב), אשר הורה על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים נגדם.

2.

ביום 11.7.2010 הוגש כתב אישום נגד העוררים ונגד נאשם נוסף (להלן - הנאשמים ) המייחס להם ביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בחבורה ושהייה בלתי חוקית בישראל. לפי המתואר בכתב האישום, בתקופה הרלוונטית לאירוע שהו הנאשמים שלא כדין בישראל. נטען, כי בליל ה-5.7.2010 צעדו שתי המתלוננות, קטינות בנות 17, בדרך נמיר בתל אביב. לפי המתואר, עקבו הנאשמים אחר המתלוננות עד שנעמדו מולן וחסמו את דרכן. אז, כך נטען, הפיל העורר בבש"פ 5742/10 (להלן - מראד ), את אחת המתלוננת ארצה, הניח ידו על פניה, חסם את פיה ומשך את תיקה. נאשם נוסף, שעניינו אינו עומד בפניי (להלן - עבדאללה ), ביצע פעולות דומות כלפי המתלוננת השנייה. לפי המתואר, במשך אותו זמן עמד העורר בבש"פ 5732/10 (להלן - ואאל ) בסמוך לשני הנאשמים האחרים. לאחר חטיפת התיקים נמלטו הנאשמים ממקום האירוע עם תיקי המתלוננות. כתוצאה מהמעשים המפורטים נגרמו למתלוננות חבלות בידיהן.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, התבקש בית המשפט המחוזי בתל אביב להורות על מעצר הנאשמים עד תום ההליכים נגדם. ביום 20.7.2010 נעתר בית המשפט לבקשה, לאחר שמצא כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע המעשים המפורטים בכתב האישום. יצוין, כי העוררים הצהירו, כי ככל שיימצא כי קיימות ראיות לכאורה נגדם לא יטענו כי אין עילה למעצרם. כעת, מבקשים העוררים להשיג על קביעת בית המשפט המחוזי לפיה קיימות ראיות לכאורה למעצרם.

4.

לאחר שעיינתי בחומר שהוצג לי ושמעתי את טיעוני הצדדים, מצאתי כי יש לדחות את הערר שהגיש מראד. כאמור, מראד מואשם בכך שהשתתף באופן אקטיבי במעשה השוד. לאחר שנעצר בזירת האירוע על ידי המשטרה, נמצאו בחזקתו שטרות כסף בסך 70 ש"ח. על פי הודעת אחת המתלוננות, זהו הסכום אשר נגנב ממנה. אמנם, שטרות כסף אינם מסומנים ועל כן לכאורה אין בהם כדי לקשור את מראד לביצוע השוד. ואולם, בנסיבות העניין יש ליתן משקל לחובתו להימצאות השטרות בחזקתו. לכך שני טעמים. ראשית, בהודעתו במשטרה מסר מראד כי ברשותו 5.5 ש"ח בלבד. מראד לא נתן הסבר להימצאות השטרות בחזקתו. בנוסף, מראד אינו חולק על כך שבזמן התרחשות האירוע היה הוא בחברתו של עבדאללה, שהינו כאמור נאשם נוסף בפרשה. עבדאללה נעצר בזירת האירוע כשבחזקתו מכשיר טלפון סלולארי השייך לאחת המתלוננות. בעובדות אלה יש כדי לקשור את מראד במידה מספקת למעשים המיוחסים לו בכתב האישום, אף אם לא זוהה על ידי המתלוננות. כמו כן, לא מצאתי ממש בטענתו של מראד בדבר נוכחותו של אדם רביעי במקום האירוע, אשר אין לה כל תימוכין בחומר הראיות הקיים. משכך, סבור אני כי בדין הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של מראד עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

5.

פני הדברים שונים באשר לערר שהגיש ואאל. זאת, מאחר שבכתב האישום לא מיוחסת לו מעורבות פעילה במעשה השוד ובתקיפת המתלוננות. בהודעותיהן, ציינו המתלוננות כי רק לאחר שהותקפו על ידי שניים שהחלו להימלט מהמקום ראו הן כי במקום היה אדם שלישי, הוא, ככל הנראה, ואאל. לצד זאת, אין מחלוקת כי ואאל היה בקרבת מקום האירוע, והוא אף הוביל את השוטרים שהגיעו לזירת האירוע לשקית ובה חפצים של המתלוננות. נוכח הראיות הקיימות נגד ואאל ובהתחשב במידת המעורבות הפחותה המיוחסת לו בכתב האישום, מצאתי כי יש לבחון את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר. ער אני לכך שואאל שוהה בישראל שלא כדין. יש לקחת נתון זה בחשבון. כן יש לבחון את האפשרות לשחררו בתנאי שחרור כספיים מחמירים, ללא שישהה בישראל.

6.

סיכומם של דברים, הערר בבש"פ 5742/10 נדחה. הערר בבש"פ 5732/10 מתקבל, אך במובן זה ששירות המבחן מתבקש להגיש תוך 15 ימים תסקיר מעצר. התסקיר יוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר ידון באפשרות לשחרור ואאל לחלופת מעצר. כל עוד לא נתקבלה החלטה אחרת, יוותר ואאל במעצר.