בש"פ 5745/11 מוניר אלקיעאן נ. מדינת ישראל

1.

העורר עומד לדין יחד עם אחרים בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. הוא מואשם יחד עם האחרים בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה. שניים מבין הנאשמים מואשמים אף בעבירות של נשיאת נשק. כיום העורר אינו מצוי במעצר. על פי תנאי השחרור שנקבעו לגביו עליו להימצא בתל-אביב ונאסר עליו להיכנס ליישובו, הוא הכפר חורה. העורר עתר בפני בית המשפט המחוזי לעיון חוזר בתנאי השחרור. בית המשפט התבקש לאפשר לעורר לשהות ביישוב חורה. הבקשה נדחתה. מכאן הערר שבפניי.

2.

כתב האישום מתאר אירועים שהתרחשו בחורה ביום 22.2.11. העורר ושותפיו לכתב האישום משתייכים לפלג של משפחה אחת. קיים סכסוך בין שני פלגים במשפחה. על רקע הסכסוך בין שני הפלגים, כך על פי כתב האישום, עשו העורר ואחרים שימוש באבנים וכלי נשק נגד בניו של הפלג האחר במשפחה. לגבי העורר נטען, כי הוא השליך אבנים על בני הפלג האחר. נאשמים אחרים אף עשו שימוש בנשק.

3.

מתברר, כי הסכסוך טרם נרגע. ביום 19.7.11 פרצה קטטה נוספת בין שני הפלגים של המשפחה, ובמהלכה בוצע שוב ירי בנשק חם. לאור האירוע הנוסף ומאחר שטרם הושגה סולחה, טענה המשיבה כי אין מקום להתיר לעורר לחזור ליישובו. העורר טען מצידו הוא כי קיימת סיבה מיוחדת בגינה ראוי להיעתר לבקשתו. מתברר, כי אשתו של העורר נמצאת בחודש התשיעי להריונה. העורר טוען, כי עליו להימצא בקרבתה לעת הזו, מה גם שלבני הזוג יש שני ילדים קטנים. יצוין, כי לפני האירוע נשוא כתב האישום עבד העורר בתל-אביב וחזר לחורה בסופי שבוע בלבד.

4.

נראה לי כי בשלב הנוכחי אין מקום לאפשר לעורר לשהות ביישוב חורה. זאת, נוכח המצב הנפיץ השורר ביישוב בגין הסכסוך בין שני הפלגים של אותה משפחה. עם זאת, ניתן להביא שינוי בתנאי השחרור במובן זה שיתאפשר לעורר לשהות בעיר באר-שבע. בדרך זו ניתן יהיה להקל על המשפחה, כך שאשתו של העורר וילדיו ישהו עימו יחדיו בבאר-שבע. למען הסר ספק מובהר כי האפשרות הזו מותנית בכך שהעורר לא ייכנס ליישוב חורה.

5.

אשר על כן, הנני מחליט לקבל את הערר באופן חלקי במובן זה שתינתן אפשרות לעורר להתגורר בבאר-שבע וזאת עד לסיום המשפט. מיותר לומר, כי היה ויחול שינוי בנסיבות, למשל השגת סולחה או רגיעה במתיחות ביישוב חורה, כי אז ניתן יהיה לשקול הקלה נוספת בתנאי השחרור. כמובן, שעל העורר להמציא לידי פרקליטות המחוז את כתובתו בבאר-שבע וזאת עוד לפני המעבר לעיר.