בש"פ 5757/98 גלית מזרחי נ. מדינת ישראל

זהו ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מפי השופט ע' דוויק, לעצור את העוררת לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו1996-. בכתב האישום המתוקן מייחסת המדינה לעוררת עבירות התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע, סחיטה באיומים, נטילת נכס לשם סחיטה וגניבה. עובדות המקרה מפורשות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

בית משפט קמא קבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתה של העוררת והדיון לפני נסב סביב האפשרות של "חלופת מעצר". יש לציין כי לעוררת עבר פלילי מכביד, ובו נסיון בריחה ממשמורת חוקית, קבלת נכסים שהושגו בפשע, השמדת ראיות, סיוע לאחר מעשה רצח, נסיון שוד, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, החזקת נשק שלא כדין, מתן עדויות סותרות ועוד.

העוררת ריצתה תקופות מאסר שונות שהאחרונה בהן הסתיימה בחודש ינואר 1997.

הצעת באת-כוח העוררת היתה לחלופת מעצר באמצעות מוסד הגמילה "חוות עדן" אשר נציג מטעמו נוכח בדיון בבית המשפט המחוזי. בדיון לפנינו התברר כי מוסד "חוות עדן" פועל ללא רשיון וללא הליך לקבלת רשיון, ובימים אלו נחתם צו סגירה מינהלי על ידי שר העבודה והרווחה ושר הבריאות, המורה על סגירתו.

על רקע נסיבות אלה לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

אי לכך הערר נדחה.