בש"פ 577/98 מוחמד מחאג'נה נ. מדינת ישראל

נגד העורר וחמישה אחרים הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בחיפה בגין עבירות התפרצות לבית עסק וגניבה מתוכו וכן גרימת נזק בזדון לרכוש.

על פי הנטען בכתב האישום העורר יחד עם הנאשמים האחרים התפרצו לבית עסק של חב' אלקטרה בחיפה, תוך גרימת נזק כבד לדלתות, למנעולים ולחוטי הטלפון וגנבו מתוכו פרטי רכוש שונים: מחשבים, מכונת פרס, מכונת צולל, מדפסות, כלי עבודה חשמליים מסוגים שונים, מכשיר טלפון, כספת ובה כרטיסי טיסה וכסף, אריזות של שמנים ופריטים אישיים שונים השייכים לעובדי המקום. ערך הגניבה נאמד בסך 170,000.- ש"ח בקירוב והנזק לרכוש מוערך בכ50,000- ש"ח.

העורר והנאשמים האחרים נעצרו על ידי המשטרה ביום 6.12.97 סמוך לשעה 04:30 לפנות בוקר בסמוך לעיר חיפה, כשהם נוסעים ברכב מסחרי וברשותם חלק מהרכוש הגנוב.

בית משפט השלום בחיפה הורה ביום 19.12.97 על מעצרם של כל המעורבים בפרשה עד לתום ההליכים נגדם.

בערר שהוגש על ידי העורר ונאשם נוסף (מס' 5 בכתב האישום) החליט בית המשפט המחוזי בחיפה לשחרר את הנאשם מס' 5 בחלופת מעצר, אך דחה את הערר שהגיש העורר.

לעורר (כמו גם לחלק מהנאשמים האחרים בפרשה) עבר פלילי בתחום עבירות הרכוש.

אין ולא היתה כל מחלוקת על כך, שבידי התביעה ראיות לכאורה על ביצוע העבירות וכי קמה עילת מעצר נגד העורר. עוד בבית משפט השלום ובהמשך בבית המשפט המחוזי, מיקד בא-כוח העורר את טיעונו להשגת חלופת מעצר עבור שולחו, בנימוק שאין להסיק מן האירוע כפי שבא לידי ביטוי בכתב האישום, על מסוכנותו של העורר. בפני ביקש העורר לבחון פעם נוספת את האפשרות של חלופת מעצר במקום מעצר ממש.

כבר הדגיש שופט בית משפט קמא כי "מי שאינו חושש מלחזור ולעבור עבירות, למרות שהורשע כמה פעמים, יש חשש של ממש שימשיך בדרכו לילך ולהזיק". אכן מאופיינות העבירות בהן מואשם העורר במסוכנות שטמונה בהן. מדובר בעבריינות חוזרת שבוצעה, הפעם, בחבורה, ככל הנראה לאחר תכנון מוקדם ומדוקדק. ללמדך, כי קיים אצל העורר פוטנציאל של מסוכנות ולפיכך איננו ראוי לחלופת מעצר. ועוד: טענת הסניגור כי לא היה ראוי להבדיל בין העורר לנאשם מס' 5, ששוחרר כאמור בחלופת מעצר, אין בה כל ממש. ההבחנה בין השניים הוסברה היטב על ידי בית משפט קמא ואין צורך להוסיף על כך.

הערר נדחה.