בש"פ 5775/99 יוסף בן שושן נ. מדינת ישראל

העורר הואשם בבית-משפט השלום ברחובות בעבירות של הכשלת שוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר בכוונה להכשילו, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, נהיגה ללא רשיון-נהיגה בתוקף ונהיגה ללא ביטוח, ונעצר עד לתום ההליכים המשפטיים.

עררו לבית-המשפט המחוזי נדחה, ומכאן הערר שבפניי.

בכתב הערר נטען כי לא היו ראיות לכאורה מספיקות כנגד העורר לביסוס האישומים בגין עבירות התקיפה כנגד שוטר. ברם, בדיון בפניי התמקד בא-כוחו של העורר, עורך-הדין ציון אמיר, בטענה שראוי לקבוע בנסיבות העניין חלופת-מעצר. ביקשתי איפוא תסקיר-מעצר והדיון נדחה.

בתסקיר שהתקבל לא המליץ שירות-המבחן על חלופת-מעצר, ועורך-הדין עמית בר, אשר הופיע מטעם משרדו של עורך-הדין ציון אמיר, ביקש לאפשר לו, לפנים משורת הדין, לחזור על הטענה בכתב הערר הנוגעת לקיום ראיות לכאורה כנגד העורר.

לא מצאתי ממש בטענות אלה. המחלוקת היא בנוגע לחומרת התגרה שהתפתחה בין העורר לבין השוטר, ואין חולק כי העורר נמלט מתוך ניידת משטרה, לאחר שנלכד כשהוא נוהג במכונית ללא רשיון-נהיגה וללא ביטוח. עדות השוטר, כשלעצמה, היא ראיה לכאורית מספקת, ולא ניתן בהליך זה לברר את מהימנותה. על-כל-פנים, מסוכנותו של העורר עולה מהתנהגותו הכוללת בפרשה ומעברו המכביד: לעורר עשרות הרשעות בעבירות רכוש ואלימות והוא אף ריצה עונשי מאסר.

בנסיבות אלה, ולנוכח התסקיר שהגיש שירות-המבחן, אינני רואה אפשרות לקבוע חלופת-מעצר כפי שביקש בא-כוחו של העורר, ואני דוחה את הערר.