בש"פ 578/06 מדינת ישראל נ. חיים עובדיה

בפני בקשה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) כמפורט להלן: המשיב 1 החל מיום 29.1.06 והמשיב 2 החל מיום 22.2.06, או עד למתן פסק-דין בת.פ.ח. 959/04, 965/04 בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

ביום 3.5.04 הוגש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום כנגד המשיב 1 (ת.פ.ח. 959/04). ביום 6.5.04 תוקן כתב האישום ואליו הוסף מעורב נוסף בפרשה, יאן נומטוב. ביום 27.5.04 הוגש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום כנגד המשיב 2 (ת.פ.ח. 965/04). באותו מועד הוגשה גם בקשה לאיחוד ותיקון כתב אישום.

במהלך חודש יוני 2004, נעצרו שישה מעורבים נוספים בפרשה. המדינה הגישה כתבי אישום נוספים וביקשה, במהלך חודש יולי 2004, לאחד את כתבי האישום הנוגעים לארבעה נאשמים נוספים עם כתבי האישום שהוגשו כנגד המשיבים וכנגד נורמטוב, כך שבסך-הכל יאוחד משפטם של שבעה מתוך תשעת הנאשמים בפרשה.

ביום 7.7.04 הורה בית-המשפט המחוזי על איחוד כתבי האישום בעניינם של המשיבים ושל נאשם 4, אלכסנדר ז'וק (להלן: ז'וק) וביום 6.9.04 הורה בית-המשפט על איחוד הדיון בין שבעת הנאשמים ותיקון כתב האישום בחמישית לאחר שנוספו כל הנאשמים, נוספו אישומים ותוקנו אישומים קודמים.

כתב האישום המתוקן בחמישית מייחס למשיבים ולחמשת הנאשמים הנוספים, שישה-עשר אישומים חמורים, שעניינם עבירות רבות של סחר בנשים, הבאת אדם לידי זנות, סרסרות בנסיבות מחמירות ועבירות נלוות רבות. כמו-כן, כתב האישום מייחס למשיבים ביצוע עבירות מין.

למשיב 1 מיוחסות, בארבע אישומים, עבירה של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות לפי סעיף 203א(א) לחוק העונשין; מספר רב של עבירות של הבאת אדם לזנות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 201+ 203א, ב(1) לחוק העונשין; מספר רב של עבירות סרסרות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 199(א)2+199(ב) לחוק העונשין; 8 עבירות של אינוס לפי סעיף 345(א) לחוק העונשין; 2 עבירות של מעשים מגונים לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין; מספר עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין; עבירה של הלנת שב"ח לפי סעיף 12א(א) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה), ועבירה של הדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין.

למשיב 2 מיוחסות, בשבעה אישומים, עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; 9 עבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות לפי סעיף 203א(א) לחוק העונשין; 4 עבירות של סחר בבני אדם לפי סעיף 203א(ב) לחוק העונשין; מספר רב של עבירות של הבאת אדם לזנות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 201+ 203א, ב(1) לחוק העונשין; 2 עבירות חטיפה לשם עיסוק בזנות לפי סעיף 374 לחוק העונשין; 7 עבירות של כליאת שווא לפי סעיף 377 לחוק העונשין; 5 עבירות של ניסיון לסחר בבני אדם לעיסוק בזנות לפי סעיף 203(א)א + 25 לחוק העונשין; 2 עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות לפי סעיף 345(ב)(3) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין; 2 עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין; 4 עבירות שב"ח לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה ו- 4 עבירות של הלנת שב"ח לפי סעיף 12א(א) לחוק הכניסה.

בד בבד עם הגשת כתבי האישום, הוגשו בקשות למעצרם של המשיבים והאחרים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם.

אשר למשיב 1 - קבע בית-המשפט המחוזי, ביום 1.6.04, כי אין נגדו ראיות לעבירות סחר בבני אדם והראיות בעבירות האינוס קלושות, אולם קיימות ראיות לכאורה בעבירות סרסרות, הבאת אדם לזנות והדחה בחקירה. ביום 24.6.04, לאחר שהתקבל תסקיר שלילי בנוגע למשיב 1, הורה בית-המשפט המחוזי לעצרו עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

המשיב 1 הגיש, ביום 8.7.04 בקשה לעיון חוזר עקב מציאת חלופת מעצר אחרת. בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' דברת) דחה, ביום 13.7.04, את הבקשה.

ביום 27.9.04 הגיש המשיב 1 לבית-המשפט המחוזי בקשה שנייה לעיון חוזר, בה הוצעה חלופת מעצר שלישית. אולם, ביום 18.10.04 דחה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' דברת) גם בקשה זו.

על ההחלטה האחרונה הגיש המשיב 1 ערר לבית-משפט זה. מאחר ולתיק החקירה נוסף חומר ראיות רב שלא ניתנה לגביו החלטה על-ידי בית-המשפט המחוזי, הוחזר הדיון בהסכמה לבית-המשפט המחוזי, על-מנת שידון פעם נוספת בשאלת הראיות לעבירת הסחר בבני אדם וכן יוזמן תסקיר שירות מבחן עדכני עבור המשיב 1.

בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' דברת) קבע, ביום 13.12.04, כי בראיות החדשות שנוספו לתיק החקירה ביחד עם הראיות הישנות, יש ראיות לכאורה כנגד המשיב 1 גם בעבירת סחר בנשים. ביום 6.8.04 הורה בית-המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בהסכמתו.

משעברו תשעה חודשים והמשיבים במעצר, הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרם בתשעים ימים נוספים.

ביום 21.2.05 האריך בית-משפט זה (כבוד השופט א' רובינשטיין) את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים.

ביום 2.5.05 האריך בית-משפט זה (כבוד השופט א' רובינשטיין) בהסכמה, את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים.

ביום 2.8.05 הארכתי, בשלישית, את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים.

ביום 23.11.05 האריך בית-משפט זה (כבוד השופטת מ' נאור), ברביעית, את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים.

משעברו תשעה חודשים והמשיבים במעצר, הגישה המדינה בקשה זו להארכת מעצרם בתשעים ימים נוספים.

לטענת בא-כוח המדינה, יש מקום להאריך את מעצרם של המשיבים נוכח מסוכנותם הרבה עליה ניתן ללמוד מהמיוחס להם ומעברם הפלילי המכביד ונוכח התנהלות ההגנה בחודשים האחרונים, אשר מובילה לבזבוז זמן רב ומערימה קשיים על האפשרות להביא את ההליך המשפטי לסיומו. לאחרונה, מציינת המדינה, הוגשו בקשות שונות מטעם המשיבים ונאשמים 1 ו- 5 לקיים דיון לאור חומר חדש שהתגלה לטענתם, ולדחות את מועד הגשת הסיכומים. בתחילה, דחה בית-המשפט את הבקשות שלא הוגשו כנדרש ולא כללו בקשה להגשת ראיות נוספות. לבקשת בא-כוח המשיב 1, קבע בית-המשפט ישיבה נוספת ליום 18.1.06 לדיון בכל הבקשות. להבנת המדינה, בקשות אלה מקורן בפלטי טלפון שקיבלה ההגנה ואשר לטענתה שייכות לאחת המתלוננות. עד כה, טוענת המדינה, למרות בקשות חוזרות ונשנות של בא-כוח המדינה, טרם הועברו אליה פלטים אלה על-מנת לאפשר לה לגבש עמדה בבקשה. לסיום, מוסיפה וטוענת המדינה, כי הטענה, לפיה ישנם עדי הגנה רלוואנטיים נוספים נשמעה על-ידי בא-כוח המשיב 1 כבר בחודש ספטמבר, אולם מאז למרות ארכות חוזרות ונשנות, לא טרחה ההגנה להביא מי מעדים אלה.

מנגד, טוענים באי-כוח המשיבים, כי כל אותן דחיות של הדיונים בתיק לא היו באשמתם. לטענתם, נעשו מאמצים עילאיים כדי למצוא מימון להבאת עדה מסוימת ועדי ההזמה ומאמצים אלה גזלו זמן. לטענת באי-כוח המשיבים, נוכח יריעת המחלוקת בין הצדדים, לא יוכל התיק לבוא לסיומו במהלך אותם שלושה חודשים נוספים ולטעמם אף הארכות מעצר נוספות לא יביאו לסיום המשפט. גם מטעם זה, אין לטעמם, הצדקה להאריך את מעצרם של המשיבים.

לטענת בא-כוח המשיב 1, חלקו של המשיב 1 הינו קטן בהרבה מהאחרים ולגביו קיימות ראיות לכאורה, לפיה הוא ביצע עסקת רכישה אחת, שאת פרטיה איש לא יודע. לטענתו, מסגרת הדיון היא קיומה של תשתית ראייתית לכאורית לביצוע עבירת סחר בנשים אחת בלבד.

לטענת בא-כוח המשיב 2, הארכת מעצר נוספת לא תביא לסיום המשפט. כמו-כן, טוען בא-כוח המשיב 2, כי למשיב 2 הרשעות קודמות, משנת 2000 ומאז ועד היום, הוא מנסה לחיות את חייו באופן נורמטיבי.

לעניין הארכת מעצר לאחר תום תשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, קבע בית-משפט זה, כי "חזקה עלינו מצוות המחוקק שבסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר" (ראו בש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם); בש"פ 7833/99 מדינת ישראל נ' אלפקיר (לא פורסם); בש"פ 5068/02 מדינת ישראל נ' כילאני (לא פורסם) ; בש"פ 9944/02 מדינת ישראל נ' דאעס , (לא פורסם)).

הסמכות להארכת מעצר בתשעים יום, בכל פעם, ניתנה לשופט בית-המשפט העליון לצורך הפעלתה במקרים חריגים ויוצאי-דופן, כאמור לעיל, ואולם יש ומידת המסוכנות היא כה גבוהה עד שאין מנוס אלא להיעתר לבקשה.

במקרה שלפנינו, שוכנעתי, כי לאור חומרתן היתרה של העבירות המיוחסות למשיבים, המעידות על מסוכנותם הרבה והמקימות חזקת מסוכנות; לאור העובדה, כי נחשפה כמעט במלואה רשת שלמה של יבואני נשים, סוחרי נשים וסרסורים; לאור נסיבות ביצוע העבירות, היקפן ועומק המעורבות של המשיבים, ובמיוחד של המשיב 2, המצביעים על מסוכנתם הרבה לביטחון הציבור; לאור עברם הפלילי המכביד של המשיבים, המעיד אף הוא על מסוכנותם, שכן עברו של המשיב 1 כולל שמונה הרשעות קודמות, בין היתר, בעבירות אלימות, איומים ותקיפת שוטר ועברו של המשיב 2 כולל הרשעה אחת משנת 2000 בארבע עבירות של החזקת מקום לשם זנות וסרסרות ועבירה אחת של הפרת הוראה חוקית; לאור העונש הצפוי למשיבים, אם יורשעו, אשר מקים חשש אינהרנטי להימלטותם של המשיבים מאימת הדין; לאור קשריו של המשיב 2 בחו"ל ולאור העובדה, כי נעצר בתיק זה בשדה התעופה עת ניסה לצאת מהארץ; ובמיוחד לאור התנהלות משפטם של המשיבים ביעילות ובקצב משביע רצון במהלך פרשת התביעה, אשר הסתיימה ביום 18.4.05, ומאחר שכאשר הייתה אמורה להתחיל פרשת ההגנה בוטלו ונדחו ישיבות רבות מטעמים כאלו ואחרים מצד המשיבים והתקיימו תשע ישיבות הוכחות נוספות ולאור השלב המתקדם של המשפט – המקרה שבפני נמנה עם אותם המקרים המצדיקים הארכת מעצר.

עוד יש לציין, כי מטענות המדינה עולה, כי בית-המשפט המחוזי עשה מאמץ ניכר לזרז את שמיעת התיק וקבע מועדים קרובים נוספים ככל שיומנו אפשר זאת. בית-המשפט הלך לקראת ההגנה והתיר לה לנסות ולהיערך להבאת עדים נוספים. אולם, כאשר העדים לא התייצבו, קבע בית-המשפט מועדים להגשת סיכומים, תוך שציין כי אם יהיו עדי הגנה נוספים, הם יעידו בזמן שיועד לכתיבת הסיכומים.

בנסיבות אלה, שוכנעתי, כי הכף נוטה בשלב זה לזכות האינטרס המחייב הגנה על שלום הציבור וטרם הגיעה השעה להעדיף על פניו את אינטרס המשיבים ואת זכותם להתהלך חופשי.

בנסיבות אלה, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים למשך תשעים ימים נוספים כמפורט להלן: המשיב 1 החל מיום 29.1.06 והמשיב 2 החל מיום 22.2.06, או עד למתן פסק-דין בת.פ.ח. 959/04, 965/04 בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם מבין המועדים.